דז'ון אסלנוב

ז"ל דז'ון אסלנוב

מהלך חייו: דז'ון נולד בבוינקסק – עיר ברפובליקת דאגסטן שברוסיה - להוריו אלכסנדרה ז"ל וסרגיי ז"ל, כילד "סנדוויץ" 13/12/1952- ב 1970- אחיות. עם סיום לימודיו בעיר מגוריו, התגייס ב 4 בין לצבא האדום ושירת כקצין ומדריך בדרגת סגן בבית הספר . דז'ון 1972- לנהגי טנקים. הוא השתחרר מן השירות שם ב סיפר לבניו שאחרי שיחררו רצו לגייס אותו שוב ולשלוח אותו למצרים כדי להילחם במלחמת יום הכיפורים, אך הוא סירב. למד באוניברסיטה הנדסה ואדריכלות וסיים 1973-1979 בשנים בתואר מהנדס תעשייה אזרחי. בשבעה באוקטובר (!) של שנת נישא דז'ון לאשתו -אינה והתחיל לעבוד כיזם וקבלן ראשי בבנייה פרטית; את ביתו 1977 בעיר פיטיגורסק הוא בנה בעצמו. הוא עלה ביחד עם אשתו ושלושת ילדיו - סרגיי, סטס ושושי - לארץ ישראל. 1991 בשנת התגוררה המשפחה ברמת גן ומאז היא עברה להתגורר באשדוד. 1995 עד בשעות הבוקר עבד כשכיר בשתי עבודות, כצבע וכפועל בניין, ובשעות הערב למד באולפן ללימודי עברית. עם ניסיונו מהעבר התחיל להתמקד בעבודות ריצוף וחיפוי; הוא עסק בריצוף קרמיקה ואז עבר לחיפויי חוץ ופנים ועבד באוניברסיטת רעננה, במלון דיויד אינטרקונטיננטל, בבנייני הבורסה, ובפרויקטים נוספים של חברות גדולות וידועות בארץ. הוא פתח עסק בתחום החיפוי והריצוף והפך לאחד הקבלנים המובילים 1995 בשנת בקרב חברות הבנייה המובילות בישראל. בשנים האחרונות לאחר פרישתו לפנסיה הקדיש עצמו דז'ון בעיקר למשפחתו ולתחביביו: דייג, שש-בש, קטיף בטבע וארוחות על האש עם משפחה וחברים. נסיבות מותו: בשבת של השבעה באוקטובר, בחמש וחצי בבוקר, יצאו דז'ון וחבריו - יורי וסבטלנה ליסבוי, וגיסו אחי אשתו, רוברט שאולוב - לחוף זיקים לבלות את הבוקר בדייג, תחביבם מזה התקשר רוברט לאחותו 06:34,- הגיעו לחוף. כשנשמעה האזעקה ב 06:10 שנים. בשעה והיא בקשה ממנו שיחזרו הביתה. הוא נשמע לה לחוץ והשיחה נותקה. בנו סטס שעד לא 105 לאותה השיחה לא ידע שאביו נסע לזיקים, החל לנסות לאתר אותו. במוקד המידע ידעו להוסיף מידע לבני המשפחה והם ניסו לעשות איכון לטלפונים. הם הופנו ממחלקה . כעבור שישה ימים התקשרה עובדת DNA למחלקה עד שהוצע לסטס בנו, למסור דגימת סוציאלית לאינה והודיעה לה על זיהוי גופתו של דז'ון. אינה מסרה גם היא דגימה לצורך זיהוי של אחיה ועם תום השבעה על דז'ון, הודיעו למשפחה על זיהויו של רוברט ואינה חזרה לשבת שבעה על אחיה. דז'ון היה אדם של עשייה, עבודה, התמדה ומשפחה – כך .71 חי וכך ייזכר בגעגועים. הוא נרצח בהיותו בן

>> לדף ההנצחה המלא