גיל דניאלס

ז"ל רב סמל ראשון גיל דניאלס

מהלך חייו: )03.03.1989( ' גיל דניאלס, בן מזל ויואל. נולד ביום כ"ו אדר א באשדוד. ילד שני במשפחה, אח לאלעד ואודליה, ארוסה של קוראל. הוריו, מזל ויואל, בחרו את שמו שמסמל שמחה, ששון וגיל. גיל נולד כתינוק עם חיוך גדול על פניו ומיד כבש את לב הוריו, ולכן החליטו לקרוא לו גיל. היה ילד בעל חוש הומור נפלא, דעתן, נמרץ וסקרן עד מאוד. גיל למד בביה"ס היסודי 'נוף ים' ברובע י"א, משם המשיך לחטיבת הביניים במקיף ו' ובתיכון למד במקיף ג' במגמה מדעית. היה תלמיד מצטיין בלימודיו,

מלא בחוש הומור ושנינות, מאופיין בחיוכו הרחב ובצחוקו המתגלגל. בשנות ילדותו בבית הספר היסודי ובתקופת החטיבה והתיכון גיל רכש חברים רבים. חברי ילדותו נשארו כחבורה מאוחדת ומגובשת עד היום. דוד, חבר ילדות של גיל, מספר: "גיל היה אחד האנשים שיודעים להקשיב לך הכי טוב, תמיד היה כיף ללמוד ממנו ולשמוע אותו. לראות את הדרך הצנועה והענווה שלו בשילוב עם הצחוק המדבק שלו. זה היה השילוב המנצח של גיל, הרצינות אל מול הקלילות... גיל היה מהאנשים הנדירים שלהיות אתו לבד בשקט זה לא מוזר ודווקא נותן ביטחון להיות בדיוק מי שאתה מולו. קבלה מוחלטת". . הוא שירת כלוחם בסיירת במהלך מבצע 2007 גיל התגייס לסיירת גבעתי בנובמבר ). גיל יצא לקורס מפקדים, חזר ליחידה כסמל צוות לוחמים 2008-2009( " "עופרת יצוקה , חטיבת 261 בסיירת, והמשיך לשרת בצה"ל ביחידת המילואים של סיירת גבעתי, סיירת . אחיו אלעד, מספר: "הייתי מפקד מחלקה 1 המילואים של בית הספר לקצינים בה"ד בפלוגה מקבילה כאשר גיל היה טירון בסיירת. הגעתי פעם אחת למגורי הסגל לשאול לשלומו וביקשתי מאחד המפקדים שיקרא לו פנימה באופן דיסקרטי – גיל נכנס, אמר לי שהכול טוב וביקש ממני ברצינות רבה לא לעשות את זה יותר – שהוא לא רוצה אפילו טיפה של יחס אחר מהמפקדים משום שיש לו אח קצין בבסיס. אמר לי את זה באהבה, אבל ברצינות. הוא רצה להרוויח את מקומו ביושר, להיות שווה לאחיו לנשק; אדם צנוע ועניו". לאחר שחרורו מצה"ל עבר להתגורר בווינה, בירת אוסטריה, למספר שנים, כמאבטח האישי של ראש הקהילה היהודית האוסטרית. במהלך שנות העשרים לחייו הרבה לטייל בעולם במקומות כגון פרו, פינלנד, ספרד ואנגליה, בעקבות אהבתו הגדולה לטבע ולרצונו להכיר מקומות ואנשים בני תרבויות שונות, שכן גיל היה איש של שיח ואנשים ויכול היה להתחבר בקלות עם כל אדם. ערן, חבר של גיל, מספר עליו: "אני וגיל הכרנו כשהצטרפתי לעבוד אתו בעבודת אבטחה בווינה. כבר בפעם הראשונה שקלטתי את הדמות והספקתי להחליף אתו מספר מילים, הבנתי שיש פה בחור שיש לי הרבה על מה לדבר אתו... לא עבר הרבה זמן וכבר נוצר הקליק. יחד עם הטיפוס העמוק שהוא היה, הייתה הפרדה גמורה בין זמן הגיגים לזמן שטויות. הוא לא התבייש להתגלגל מצחוק ולהתחבר לצד הילדי שלו".

>> לדף ההנצחה המלא