מגזין מלחמה

היה היה גן ובגן ילדים קטנים מצחקקים ומשחקים. יצאו יום אחד לטיול בגן ושאלו את הגננת: ״מדוע יש גדר בקצה הגן?״

״כדי לשמור עלינו מהצד השני״ ענתה הגננת. ״מה יש בצד השני הגננת?״ שאלו הילדים. ״ישנם בני אדם בדיוק כמותכם.״ ענתה הגננת. ״אם הם בדיוק כמונו מדוע יש צורך בגדר? שיבואו לשחק איתנו!״ קראו הילדים בשמחה. ״אולי יום אחד, עכשיו חזרו לשחק מתוקים״ אמרה הגננת וניסתה לא להטריד במחשבות אסורות את ראשם הזעיר והטהור של ילדי הגן. אך באותו יום ארור הגדר לא שמרה ואלו אינם בני אדם כמונו בצד השני והילדים כבר לא צוחקים ולא משחקים והגן הוא איננו ולא ישוב הוא לעולם. והבאר שלי עכשיו ריקה, אבל מי יתן ויום אחד בארי תשוב ותתמלא מגשמי הברכה שכולנו מתפללים שישטפו את הארץ כולה. טוב למות בעד ארצנו, אבל עדיף לחיות.

נכתב לזכרו של אלעזר סמואילוב ז״ל אשר נרצח במסיבת הטבע ״נובה״. מאת רן סמואילוב