מגזין ואקום ראשון - גרסה סופית קרופ
להימנע מאורות אדומים להיות אינסופיים
הדג שחשב שהוא חלק מהזרם עד שהוא נפלט
נוחתים על הקטע שבין י׳א לי׳ב מפה כבר רק כיכרות, אני מאט נהנה מהסיגריה עד השאכטה האחרונה ופתאום בלי שמנו לב, האטנו עד עצירה צבע אדום שטף לנו את העיניים כמעט נגענו בשמיים היינו פסיעה מהוויה חלומית ועכשיו זה רק מציאות מקומית שאלתי ״איך זה יכול להיות?״
חולפים על ד׳ ועוד ירוק לפנינו הוא אפילו לא מהבהב כשלא שמת לב 75 גנבתי קצת ״תסתכלי ימינה פה נולדתי״ אמרתי בחיקוי של שאולי הילדות שכתבה את הקוד שמפעיל אותי ומאז אני אוסף של באגים ועדכוני תוכנה לפעמים זה מעייף ולפעמים זה כיף להיות סוחר של שמחה וכאב
מייבא רגש, מייצא חוויות טובות או רעות זה לא משנה כל עוד אני פה עכשיו
אמרת לי ״אדיוט!״ זה בכלל לא רמזור זה רק תמרור עצור
הגענו לסיטי שום אדום לא יעצור אותנו האבק על השמשה מורח את האורות האופק הוא מסלול המראה מה את אומרת אולי נמריא עד החלל? נרחף בין שמשות ואבק כוכבים
נמלא את הואקום, אני ואת כל הריק הזה חיכה רק לנו ואולי זה הסיכוי היחידי שלנו
53
Made with FlippingBook Ebook Creator