שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

ממצאי הראיונות

הממצאים העולים מן הראיונות מפורטים להלן בארבעה פרקים התואמים את הקטגוריות שנקבעו לניתוחם ובפרק נוסף המשקף תובנות חשובות נוספות שעלו מפי המרואיינים:

הסיבות להם

קיומם או אי קיומם של הליכי שיתוף עם חידוש ת ו ו תכני ה

1.

לנושא זה התייחסו כצפוי בחיוב שבעה משיבים שביישוביהם התקיימו הליכי שיתוף ובשלילה שלושה משיבים שביישוביהם לא התקיימו הליכים לשיתוף הציבור במהלך חידוש תכניות המתאר שלהם. בקרב הראשונים, הקול הדומיננטי טען כי יציאה להבנת עמדת התושבים ביחס לנושאי תכנו ן היא אך טבעית ושלמעשה לא זכורים היסוסים בנוגע לכך. התפיסה הרווחת מצדדת בעמדה ש הצעות התושבים יכולות לשפר משמעותית את רמת התכנון הסופי ובכך נימקה את עצם קיומם ביישוביהם. לעומתם, בקרב הנשאלים שביישוביהם לא נתקיימו הליכים של שיתוף הציבור, אף שעסקו בחידוש תכנ יות המתאר שלהם, הועלו סיבות שונות לכך. אחד המשיבים טען שבישוב אליו הוא מתייחס, המשויך ליישובי המיעוטים , הנושא של שיתוף ציבור לא עובד. לדבריו, יש בנושא הזה הטעיה כי מינהל התכנון הוא שקובע עבורם את המותר והאסור לבנות בשטחי היישוב ושלהם כרשות ובוודאי שלתושבי ם אין כל השפעה על כך. אף כי ניסו להתנגד להצעות מינהל התכנון, העניין לא צלח ולבסוף הם נאלצו להיכנע לתכתיבים שהונחתו עליהם מלמעלה. נשאל אחר אשר אמון על תכניות שבגזרת ישובים קהילתיים כגון קיבוצים טען, שהעניין אינו רלוונטי עבורם כי התושבים במקרים אלו אינם פועל ים או חושבים במושגים של יישוב עירוני רגיל. בקיבוצים לדבריו, התכנון הכוללני נתון במשבצות קרקע מוגדרות וכל ההתעניינות של התושבים הינה סביב נושא שיוך הקרקעות ולא יותר. במקרה אחר, משיב אשר היה שותף לחידוש תכניות המתאר של ישוב פריפריאלי טען שהתכנית בוצעה לפני כ חמש שנים ובאותם הימים לא הייתה מודעות לנושאי שיתוף הציבור כפי שקיימת כיום. לדבריו, הם התייעצו עם מומחים ובעלי ניסיון בתחומים אחדים לשם חידוש התכניות, אך לא בוצע הליך היכול להיחשב כהליך של שיתוף הציבור. אבל לדבריו, סיבה נוספת עמדה ברקע: לא ביצענו הליך של שי תוף הציבור ביישוב לצורך חידוש התכניות. אמנם לא הייתה מודעות לעניין הזה אז, אבל הסיפור האמתי הוא אחר. אנו תפקדנו כוועדה קרואה לישוב. לא כוועדה נבחרת. בתוקף כך, לא היה לנו זמן לבזבז ומתוך הבנתי, הליכים של שיתוף הציבור גוזלים זמן ומשאבים שלא היו בידינו. לעני ין זה חשוב להדגיש מעבר לסיבות שמנה המרואיין, שוועדה קרואה אינה צריכה לרצות את התושבים וייתכן שגם היבט זה עמד בבסיס ההחלטה שלא לקיים במקרה הזה הליכים של שיתוף הציבור. מדברי המרואיינים עולה בבירור כי גם אלה שביישוביהם התקיימו הליכים של שיתוף הציבור בעת חידו ש תכניות המתאר הכוללניות שלהם וגם אלה שלא קיימו כל הליך דומה ביישוביהם, רואים את הסיבות הספציפיות בכל מקרה כמובנות מאליהן. המקיימים הליכים

101