שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

מבוא

חיבור זה מבקש לעסוק בשיתוף הציבור בקבלת החלטות שלטוניות, מתוך ההבנה שטוב לשאול לדעתם של אלה שתוצאות ההחלטות נוגעת להם - לשיפור איכות ההחלטות, להפחתת התנגדויות אפשריות להן ובעקבות אלה, להגברת הלגיטימציה השלטונית. אף כי הנושא בכללותו אינו חדש בארץ, מעטים יחסית הם המקרים בהם מופעלים מודלים של שיתוף בישראל, גם כשמקבלי החלטות רואים את העניין כחשוב ואף מתבקש )דרור, 2008 :30 (. נקודה מעניינת זו, לפיה מקבלי ההחלטות סותרים לכאורה את הצהרותיהם, מזמינה בדיקה מעמיקה. תהליכי הפרטת השירות הציבורי מתרבים בשנים האחרונות. יחד עם זה, תחומי פעילות רבים נשלטים עדיין על ידי רשויות מנהליות שלטוניות. רשויות אלו - שהוקמו במטרה לדאוג לצ יבור בכללותו ולקדם את ענייניו - מתערבות לרוב בשוק החופשי ופועלות, על פי החשד, לטובת קבוצות לחץ שונות. הדעה הרווחת היא כי קבוצות לחץ מצליחות להשפיע על ההליך ולעומתן קבוצות חלשות נדחקות אל השוליים ולצרכיהן לא ניתן משקל ראוי )בנבנישתי ושגיא, 2002 (. זה הבסיס להבנה כי יש ליצור מנגנון מעשי שיאפשר את מימוש רצונם וצרכיהם של אזרחים, על ידי מיצוי יכולתם להשפיע או אף לקחת חלק בתהליכי קבלת החלטות של המנהל הציבורי. שמואל נח אייזנשטדט טוען בעניין זה ש "המרכיב העיקרי בדמוקרטיה, בעצם לב - ליבה של הדמוקרטיה, הוא האפשרות הניתנת לכלל האזרחים, בכל מגזרי החברה, להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות הפוליטיות" וקורא לתפיסה זו דמוקרטיה השתתפותית )אייזנשטדט, 2002 :25 .(

המנהלי

בישראל, מזה שנים רבות, מגדיר השיח הציבורי את הדמוקרטיה המקומית כנתונה במשבר . גבריאל שפר טוען שבחינה מעמיקה של מצב הפוליטית בדמוקרטיה הישראלית

השולטת

המערכת

ומקיף .

והדמוקרטיה הישראלית

זו מערכת

כי להבין

יכולה שלא

עמוק

כולה מצויות במשבר

לא

וכי בפועל היא

נדיב הינו

עוד הוא מוסיף שתיאור הדמוקרטיה הישראלית כנתונה " משבר "ב

מדי,

2006 (.

מהתדרדרות חמורה )שפר,

סובלת

מעיון במדד הדמוקרטיה הישראלית 2016 , הבוחן ערכים דמוקרטיים בישראל הלכה למעשה, עולה שהדמוקרטיה הישראלית נתפסת על ידי תושבי המדינה כחלשה ולא יעילה . מנתוני המדד עולה שכמו בשנים קודמות רק

הישראלי , יש כי מרגיש ביכולתו להשפיע על

זעום בציבור

שיעור

. אפסית "מבחינה

שהשפעתו האזרחית זעומה או

ישמרג

הממשלה . הרוב הגדול ) 82%(

מדיניות

נאמר שם .

אחדות"

שנים

כבר

עצמו

על

חוזר

שהוא

משום

בייחוד

,

קודר

בממצא

דמוקרטית מדובר

ועלה מנתוני המדד, כפי שקרה בשנים הקודמות לו כשני :

הפוליטיקאים שב

של השלילי

הדימוי

ומבצעים את

רי חב שרוב

עם מסכימים

, הציבור

הכנסת עובדים קשה

ההיגד

אינם

שלישים מכלל

הפוליטיקאים

כי סבורים

ומעלה ,

יותר ,

כמצופה עוד גדול רוב .

מנותקים

שלושה רבעים

תפקידם

בוחריהם . וכאילו כ־ , אלה בכל די לא

מהצרכים ומהרצונות של

ציבור

ההיגד

עם הסכימו

80%

בהם )מדד

חרשב הציבור

של לאלה

שהפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים

שלהם מאשר

הדמוקרטיה הישראלי 2016 :17(.

11