שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

מטעם זה בלבד, לא יכולות השיחות המתקיימות מול ראשי או נציגי החמולות, להיחשב כהליכים של שיתוף הציבור כמקובלים בארץ ובעולם.

לעניין הזווי ת המעמדית, נתוני הסקר מעלים שבישובים עם אוכלוסייה משכילה יותר יש סיכוי גבוה יותר לקיומם של הליכי שיתוף ושהמעמד הסוציו - אקונומי הוא על גבול המובהקות הסטטיסטית בכיוון הצפוי. הראיונות האישיים מעלים שקשה יותר להביא אוכלוסייה חלשה יותר ליטול חלק בהליכי השיתוף. ב התחשב בממצאים אלה ניתן לקבוע שהשתתפות היא פחות רחבה עבור החלשים מאשר עבור ישובים ואוכלוסיות חזקים יותר. עניין נוסף העולה מהצלבת הנתונים בסקר מול התובנות העולות מן הראיונות שקוימו בשלב זה של המחקר, קשור להשפעת ראש הרשות בכל הנוגע להחלטה על קיומם של הליכים לשיתוף התושבים. מן הסקר עולה כי לא נמצא הבדל מהותי בסיכויים לשיתופם של תושבים בקרב ראשי יישובים וותיקים או בקרב כאלה שזו הקדנציה הראשונה לכהונתם. במהלך הראיונות הוברר שברוב המוחלט של המקרים שנבחנו, ההחלטה על קיומם של הליכי שיתוף הציבור הייתה של ראש הישוב ע צמו. הצלבת הנתונים האלה מובילה להבנה שברמה גבוהה של ביטחון, ההחלטה על קיומם של הליכי שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל עשויה להיות כמעט בלעדית של ראש הרשות , בלי קשר לשנות כהונתו המצטברות. אולם נראה שהתובנה החשובה ביותר העולה מהצלבת המידע המגוון שהתקבל הן מ ן הסקר שבוצע והן מן הראיונות שהתקיימו, מובילה לתמונה מאוד נהירה – הליכים של שיתוף הציבור ב קבלת החלטות בשלטון המקומי בישראל כבר אינם מעשיהם של בודדים. הליכים של שיתוף הציבור מתקיימים בשנים האחרונות בהיקפים לא מבוטלים והמודעות להם, הולכת וגוברת בקרב רוב הישו בים ברוב אזורי הארץ. למרות זאת וכפי שעלה מן התובנות בחלק זה של המחקר, עדיין יש מה לתקן. הפרסומים האמורים לשקף את המידע המצטבר במהלך ואחרי קיומם של ההליכים, עדיין לוקים בחסר. כמעט ואין מי שטורח לנמק לאותם התושבים אשר השקיעו מזמנם וממרצם לטובת קיומם של הליכ י השיתוף, את הסיבות לאימוץ או לדחייה של כל אחת מהצעותיהם, כפי שנראה כמתבקש. עדיין יש בעיה של גיוס תושבים להשתתפות במפגשים במידה מספקת ועדיין שכבות באוכלוסייה, בעיקר החלשות שבהן – אינן נוהגות ליטול חלק בהליכים. עדיין לא נוהגים לתקצב באופן ריאלי במוסדות השלט ון המקומי בישראל את הליכי השיתוף, למרות שבראיונות עלו עמדות ותפיסות כמעט סוחפות המבטאות את חשיבותם של ההליכים האלה ואת תרומתם הרבה לאיכות ההחלטות. עדיין מנוהלים הליכי השיתוף ובעיקר המפגשים עם התושבים בצורות שונות במקומות שונים. נכון הוא שכפי שהוצג, שבישובי ם שונים בעלי אוכלוסייה שונה ותרבות נבדלת, ייתכן והצרכים הם שונים. יחד עם זה מתבקשת מידה של אחידות בגישה, באופן הפרסום, באופן הניהול ובאופן הסיקור והדיווח של הליכי השיתוף, על מנת לקבע נהלים מדידים היכולים לשפוך אור על טיב הביצוע שלהם, לפחות על מנת לנסות ולת קן את הנדרש לקראת המקרים הבאים.

אך לא רק על בעיות שראוי לתקן מצביעים ממצאי המחקר. אם אל מול בעיות אלה מעמידים את הצדדים החיוביים שהוזכרו, לא ניתן לחמוק מן התובנה המרכזית והחשובה מכולן העולה מן

113