שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

כולנו לפעמים עושים שיתוף לכאורה, גם בלי כוונה. לעניין מסלול מחייב לקיום ולעשייה של תהליכי שיתוף הציבו ר, אני לגמרי בעד. כשהמסלול יכתיב איך לעשות ומתי, זה יעשה סדר גם בין הפקידים וגם בין התושבים. בקרב ראשי הע ם רי בישראל בנוגע לצורך בהטמעת הליכים של שיתוף הציבור באופן מערכתי מוסדר ומחייב בשלטון המ קומי. כעת נותר להבין כיצד לדעת הנשאלים ראוי לעשות זאת ובעיקר מי אמור להיות הזרז להתנעת התהליך. הנה כי כן, ניתן להבין על נקלה מן האמור כי קיימת הסכמה

ה די רחב

5.2 . מהי שיטת ההטמעה הרצויה להליכי השיתוף ומי יהיה אחראי לה?

שאלה זו הינה קרדינלית לנושא הנדון, בעוד התשובות אליה יכולות לאפשר הצצה מעניינת לעבר היתכנותם של הט מעת הליכי שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל, הלכה ולמעשה. משום האמור ולאחר הבנת עמדתם של המשיבים במהלך הראיונות, נשאלו מי שהשיבו בחיוב לרעיון בכללותו, על הדרך האופטימלית לדעתם – להוצאתו אל הפועל. הצורות שהוצעו לכל אחד מן הנשאלים היו: חקיקה ממשלתית, חוק עזר עירוני המאושר על ידי משרד הפנים או נוהל פנימי המחייב את כל היחידות הארגוניות. במהלך הראיונות הוסבר לכל המרואיינים שבאחת הערים בישראל, המשתייכת לקטגורית הערים הגדלות, נכתב נוהל המחייב את יחידות העירייה והמכתיב באילו מקרים ובאיזו צורה יש לפעול לקיומם של הלי כים לשיתוף הציבור. התגובות לנושא זה היו לא אחידות אך מאוד דומות בעיקרן. תחילה יאמר כי רובם ככולם של הנשאלים ראו את רעיון הטמעתו של נוהל מסדיר ומחייב, כרעיון אפשרי, מעשי ואף רצוי. רוב המגיבים הופתעו מכך שעיר גדולה עשתה כן ולכן חשבו שראוי לאמץ את השיטה. חלק מראשי הערים עמד על השוני בין הצרכים של הערים השונות – בגלל הרכב האוכלוסייה בהן; בגלל אופים של התושבים; בגלל ההרכב הקואליציוני בכל יישוב ובעיקר בגלל אישיותו של ראש העיר המכהן. הדברים האמורים מצדיקים לכאורה את התאמת הנהלים בכל מקום ומקום. אבל נשאלת השאלה, מי אמור להכתיב את הנוהל הזה ולו בצורתו הבסיסית? לשאלה חשובה זו ענו חלק מן הנשאלים שעל מנת להטמיע נוהל מחייב שיהיה פחות או יותר אחיד בין הרשויות המקומיות, ראוי שהנוהל ייכתב ויופץ על ידי משרד הפנים, כנוהל בסיסי המאפשר התאמות מקומיות מוסכמות. אחרים חשבו שאחריות מעין זו יכולה להינתן גם למרכז השלטון המקומי המסוגל לקדם את העניין, מהר יותר. עתה אם כן, נותר להבין מי וכיצד יאכוף את קיומו של הנוהל, הלכה למעשה. לשאלה זו נדרשו חלק מן הנשאלים, לאור התפתחותן של השיחות מעבר לשאלות שהוכנו מראש. אחד מן המשיבים טען שמשרד הפנ ים יכול להקים מנגנון אכיפה לא מסורבל שיעקוב אחר הליכי השיתוף המתקיימים ברשויות המקומיות, אף אם באופן מדגמי. אחר טען שאכיפה מטעם

141