שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

- שג אי קבלת החלטות, תוך התמודדות עם

פטר בכרך ומורטון ברץ הציגו לראשונה את המו

כיצד נושאים

בקבלת ההחלטות על ידי כך שש

ההסבר הדומיננטי על השימוש ב

אלו שה

עוצמה

של רוברט דאהל,

עוצמה ה מושג

מודחקים והיקף קבלת ההחלטות מוגבל. זה היה אתגר ל משגת ה

להתמקד באופן קבלת ההחלטות במשטר דמוקרטי (Dahl, 1961) . בכרך וב רץ הציעו כי על מנת להבין את מושג העוצמה במלואו, על החוקרים לשקול גם החלטות שאינן מתקבלות. לטענתם, תהליך קבלת ההחלטות כרוך בדיכוי אתגרים על הסטאטוס קוו ודיכוי הוספת נושאים חדשים לסדר היום. הסוגיות אינן נכללות בסדר יום משום שהן מאיימות בצורה ישירה כלשהי, או בגלל התחרות על המרחב המוגבל לסדר היום. המושג אי - קבלת ההחלטות מובנה בצורה הטובה ביותר ביחס למושג קבלת ההחלטות. תהליך קבלת ההחלטות שונה מקבלת ההחלטות באותו עימות ישיר ואפילו שבשתיקה. לפני החלתו של תהליך קבלת ההחלטות, ה נתפס לעתים קרובות כמערכת יחסים של קונפליקט - כלומר, יחסי "כוח על". ההמשגה המסורתית של עוצמה , כפי שהוצע על ידי דאהל, מניחה בין היתר, כי A משפיע על B לעשות מ B לא היה עושה אחרת. אי - קבלת החלטות מתמקדת לא בשימוש ישיר ב עוצמה , אלא בהתבטאויותיו העקיפות. ככז , ו ומילמ נת נית עוצמה ש בהעדר איום יש יר וגלוי. לדוגמה, נניח כי A משפיע על B לעסוק בפעולה X . כתוצאה של המעורבות של B בפעולה X , כי יתכן B י C לעסוק בפעולה

השנט ה

עוצמה

ת

שפיע על

עקיף משום ש - A -ו C אינם עוסקים בתחרות ישירה. מה שמצביע על כך

Y ; זהו קשר עימות של

ועקי פים , וכי ה ם יכולים לכלול את השימוש באיומים

להיות ישיר

הוא כי יחסי ה ים יכול עוצמה

ים

Bachrach & Baratz, 1970: 98) .( לכן ובהקשר זה, אם יודעים מה B היה עושה אילולא הופעלה עליו עוצמה, ובעוד שהוא לא עשה את זה, ניתן להסיק שהופעלה עליו עוצמה.

או לא

סטיבן לוקס טען כי דאהל הציג השקפה חד ימ- מדית של ה ש עוצמה אינה יכולה לחשוף את הדרכים הפחות בולטות שבהן מערכת פלורליסטית עשויה להיות מוטה לטובת קבוצות מסוימות ונגד אחרים. לשיטתו של לוקס, יש לראות את העוצמה בצורה תל ימ-ת מדית את האפשרות של הסבר סוציולוגי רציני ולא רק אישי כיצד מערכות פוליטיות מונעות את הדרישות מלהפוך לנ ושאים פוליטיים ומרוקנות אותן במילים אחרות, מניעת קיומם של אירועים שונים מבצעת למעשה מדיניות משמעותית יותר מאשר יצירת אירועים בדרך של קביעת מדיניות ) (Lukes, 1980: 40 .

המציעה

מתוכן.

לעומתם, ג'פרי אייזאק ביקר את הדיון במדע המדינה בין רוברט דאהל, פיטר בכרך / מורטון באץ', וסטיבן לוקס על משמעות ה ואת השיטה הנכונה לשם חקירתה . לטענתו , בצד

עוצמה

שהם הציגו חולקות בעיה משותפת, המבוססת על תפיסה

ההבדלים ביניהם, תפיסות ה

עוצמה

מוטעית של טבע מדעי החברה, שמובילה את כולם לראות את ה במונחים של סיבתיות אמפירית. בהסתמך על טיעונים בפילוסופיה של המדע ושל מדעי החברה, הוא קורא תיגר על פרספקטיבה "אמפיריסטית" זו ומציע במקום זאת תיאוריה ריאליסטית של כיכולות מובנות מבחינה חברתית ויכולת פעולה. לטענתו של אייזאק - עוצמה צריך להבין כפוטנציאל, לא כהתנהגות. הפוטנציאל אכן נעוץ ביחסים החברת יים, והוא יכול להתממש בפעולות גלויות לעין, או לא. לכן כדי לזהות עוצמה צריך לחקור את היחסים החברתיים, ולא לחפש התנהגויות (Isaac, 1987: 29) .

עוצמה

עוצמה

17