שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

) 54.2% ( מאשר הצעירים יותר ) 47.9% (. הצעירים יותר לעומת זאת, מתלבטים יותר בשאלה זו בשיעור גבוה יותר מזה של המבוגרים מהם ) 40.8% 30.5% ( ואילו בקרב מי שבטוחים שהעניין מיותר בכלל, המבוגרים מובילים על הצעירים בפער של 4% . התמונה המתקבלת לכן היא שבזהירות המתבקשת ניתן להסיק שהמבוגרים מבין חברי מועצות הערים, פחות מתלבטים ויותר בטוחים בעמדתם בנוגע לצורך בהטמעת הליכים לשיתוף הציבור באופן מח ייב בשלטון המקומי בישראל.

מול

תרשים 56 - מידת הנחיצות בהליכי שיתוף מוסדרים ומחייבים , על פי ותק בכהונה

56.8%

60.0%

53.2%

48.6%

38.6%

34.0%

40.0%

30.8%

20.0%

12.9%

12.8%

12.4%

0.0%

חדשים

ותיקים

ותיקים מאוד

בטוח שלא צריך אולי צריך בטוח שצריך

תרשים 56 מציב תמונה ברורה לכך שעם חלוף שנות הכהונה והעמקת הוותק במועצת העיר, הולכת ומתקבעת לה הדעה האישית של חברי המועצה לטובת הנחיצות בהטמעת הליכי שיתוף מוסדרים ומחייבים בעירם. הביטחון בצורך זה גובר בהדרגה ) 48.6% > 53.2% > 56.8% ( ואילו הספקות יורדות במקביל ) 38.6% < 34.0% < 30.8% (. בשיעור הבטוחים שאין כל צורך בהטמעת השיטה אגב, אין כמעט שינוי לאורך התקופה. אף כי בממדים הקודמים שהוצגו עד כה עולה התמונה לפיה הוותיקים היו פחות ליברליים מהצעירים, ייתכן שממצא זה יכול להצביע על הר צון מצדם של הוותיקים לעבודה מסודרת יותר ברמה המערכתית, באופן כללי.

תרשים 57 - מידת הנחיצות בהליכי שיתוף מוסדרים ומחייבים , על פי השכלה

52.9%

60.0%

50.4%

38.9%

40.0%

29.4%

17.6%

10.6%

20.0%

0.0%

ללא השכלה אקדמית

עם השכלה אקדמית

בטוח שלא צריך אולי צריך בטוח שצריך

תרשים 57 מבאר כי חברי המועצה בעלי ההשכלה האקדמית סבורים בשיעור גבוה מחבריהם נטולי אותה ההשכלה בנחיצות קיומם של הליכים לשיתוף הציבור באופן מערכתי מוסדר ומחייב. אם מחברים את "בטוח שצריך - " ו "אולי צריך" בשני הגושים, מקבלים תמונה בה נטולי ההשכלה האקדמית מבין חברי מועצות הערים תומכים בצורך בקיום הליכי שיתוף באופן מחייב בעיר, בשיעור של 70.6% בלבד, בעוד חבריהם בעלי ההשכלה האקדמית מעניקים לאפשרות זו 89.4% .

187