שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל
וישראל )מדד
, מקסיקו
הפוליטית הנמוכה היו ביותר
תאילנד
שאופיינו ברמת ת היציבו
המדינות
הדמוקרטיה הישראלית, 2010 :55 .(
בשנת 2014 שונה במעט הרכב המדד ונעשתה השוואה בין ישראל ל -27 מדינות נוספות: 18 מדינות חופשיות )איטליה, ארגנטינה, ארצות הברית, בלגיה, ברזיל, בריטניה, גרמניה, הודו, הונגריה, יוון, יפן, נורבגיה, ניו זילנד, ספרד, צ'כיה, צרפת, קנדה ושווייץ(; 3 מדינות חופשיות למחצה )ונצואלה, טורקיה ולבנון( ו -6 מדינות לא חופשיות )ירדן, מצרים, סוריה, סין, סעודיה ורוסיה(. לפי הגדרות אלה, ישראל נמצאת בקטגוריית המדינות החופשיות . במדד זה מדורגת ישראל בשליש התחתון של הסולם, במקום ה -23 , בסמוך לוונצואלה, הודו וטורקיה )מדד הדמוקרטיה הישראלית, 2014 : 171 .(
הקבוצות בחברה ,
בין היחסים
עוד על פי הנתונים המתפרסמים בסקר של שנת 2010 , דפוס
רמת
יציבותה
על מאוד
ומידת הבולטות
השסעים ,
, ביניהן
המתיחות
שלהם, משפיעים
אופיים
מספר
אין החברה
הפוליטית . לטענת כותבי המסמך, בקרב החוקרים
הסכמה בעניין
במדעי
של המערכת
של יתר שפעילות
היתרונות והחסרונות שבהשתתפות האזרחית בפוליטיקה יש.
החברה
הטוענים
בתפקוד הדמוקרטיה . לעומתם,
ואף המשטר
יציבות
להחליש את
האזרחית
מאמצים
לפגוע
עלולה
החשובים
הכותבים את ההנחה שהאזרחות היא הפעילה
לקיום תרבות
התנאים ביותר
אחד
דמוקרטית , והתעניינות האזרחים בפוליטיקה היא
פוליטית של
לניהול תהליך
תנאי הכרחי
מדינה
דמוקרטי תקין. כך נקבע שם:
זאת לעשות
הפוליטיקה ובין
להשפיע על
יכולתו של
בין השילוב
רצונו
האזרח
רק על
ראויות... במדינות
למערכת , המחזירה לאזרחיה
ומות תש יוצר
שבהן
תפוקות
להשפיע
או היכולת
את חסרים
יחידים
או שלמות
הרצון
אזרחים רבים
קבוצות
הדמוקרטיה -
העקרונות הבסיסיים של
הממשלה ,
עקרון
אחד
מדיניות נפגע
הייצוגיות )מדד הדמוקרטיה בישראל, 2010 :64(.
פרשיית
הפרסומים הראשונים בתקשורת על
של שנת 2010 תקיים ה
ספורים לפני
שבועות
הסקר
בישראל. 3 ואולם
בפוליטיקה ובמנהל
לשחיתות
, הולילנד
הציבורי
בקרב הבכירים
חשדות
שחשפה
לקבוע, בשיעורים גבוהים
נזקק לפרשייה כדי זו
נראה שהציבור הישראלי לא
מאוד,
, שחיתות
יש שבישראל
נגועים בשחיתות . 85% מהישראלים רו סב
שהפוליטיקאים
הרבה
במדינה
יותר מהמדינות הדמוקרטיות האחרות . על פי הסקר, כמעט
-ו 40% רו סב
שישראל מושחתת
. מושחת
הפוליטית אדם
רו סב
מהישראלים ) 44%(
מדובר
צריך להיות
להגיע לצמרת
שכדי
מחצית
38%( .
) קודם לכן
הסקר שנערך שנה
בעלייה לעומת
50%( רסב בעת עריכת הסקר שהפוליטיקאים נמצאים
) מהציבור
עוד עולה מן הנתו
שמחצית
נים,
תפיסה זו לא
רווחתם האישית )מדד הדמוקרטיה בישראל, 2010 :70( .
בפוליטיקה ורק אך
למען
השתנתה עם השנים ואף הוחרפה משמעותית כפי שעולה מן המדד לשנת 2014 . על פי מדד זה, בתפיסה ש פוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר לאינטרסים של הציבור שבחר בהם , מחזיקים 74.9% מן הנשאלים )מדד הדמוקרטיה הישראלית, 2014 .(
26
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online