שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

שהשלטו ן מעדיף שיתוף פעולה עם קבוצות אינטרס היכולות להציע תמיכה

פרויקטים ו

כן

פוליטית מאורגנת בעת בחירות.

בנוסף, צוין שקבוצות האינטרס , בהן גם המפלגות הפעילות בפוליטיקה המקומית, עשויות להתנגד להשתתפות של תושבים. כך, כי הם מהווים כניסת שחקנים חדשים לתהליך המיקוח הפוליטי העלולה להגביל את עוצמתן, לפתל את מוקדי הייצוג של האינטרסים הציבוריים ולחלק מחדש את משאבי הנגישות והלגיטימציה שמעניק השלטון המקומי. הובאה ההערכה רמה ש נמוכה של מעורבות תושבים במערכת מבוזרת עלולה להביא לידי כך ו שקבוצ ת אינטרס החולשות על עמדות מפתח ברשות המקומית נה שתמש ת בעמדותיה ן לקידום ענייניהן בקרה מספקת. הודגשה ההשפעה המכרעת של חוק הבחירה הישירה על יחסי הגומלין בין ראש הרשות לתושבים שהפכו כלפיו , בשל כך, תובעניים וביקורתיים יותר , דבר ששינה את מדיניותם של ראשי הרשויות לטובת סיפוק רצון התושבים במטרה להיבחר מחדש. הו בהר שהתפתחות מערכת היחסים בין התושב לבין השלטון המקומי הביאה להגברת השקיפות הארגונית הממסדית ולהכרה גוברת בזכות הציבור לדעת. נושאים אלה הינם נקודות התייחסות חשובות לעניינו של מחקר זה ויהוו בסיס לניהולו ולניתוח תוצאותיו. בעוד ההשתת פות הפוליטית משמעה מעורבותם של תושבים בנעשה במרחב הפוליטי באופן כללי: הצבעה במערכות הבחירות, השתייכות מפלגתית פעילה, השתתפות בהפגנות והתנגדויות ברבדים שונים להחלטות שהתקבלו או אלו הנצפות ואף ניסיון להשפיע על מקבלי ההחלטות בדרכים קונבנציונאליות ואחרות הרי – ששיתוף הציבור בקבלת החלטות שלטוניות מכוון בעיקר להליכים פרי יוזמתם של נבחרי הציבור המבקשים לשאוב מדעתם של התושבים על נושאים שעל הפרק. נעמי הימיין רואה אזרחות עירונית כמתאפיינת בשני דפוסים – השתתפות ושיתוף. ההשתתפות היא תהליך מלמטה למעלה, שבו אזרחים מוכני ם להשקיע מזמנם למען מטרות ציבוריות, ואילו השיתוף הוא פעולה שלטונית הבאה מלמעלה למטה ונמדדת בכלים שהשלטון מעניק לאזרחים ולקהילות המאפשרים להם לקחת חלק בפוליטיקה המקומית ) הימיין, 2008 .( על פי זה ניתן להבחין בהשתתפות הפוליטית כפעולה מלמטה למעלה – כזו שהיוזמה לקיומה נולדת בקרב התושבים עצמם; ובשיתוף הציבור כפעולה מלמעלה למטה, כזו שהיוזמה לקיומה מופעלת על ידי מקבלי ההחלטות הממסדיים, הלא הם הנבחרים השלטוניים. לאור העובדה כי מחקר זה ממוקד בנושא שיתוף הציבור בקבלת החלטות שלטוניות, אך טבעי לחדד יותר את הנושא, על יתר ונותיו וחסרונותיו האפשריים. הליכי שיתוף הציבור בקבלת החלטות שלטוניות תופסים תאוצה הולכת וגוברת בארץ ובעולם, כפי שיפורט בהמשך הדברים. דודי שלום טוען שהם תופסים מקום מרכזי בהתפתחותה של הדמוקרטיה ובמנהל המודרני, ו נועדו למימוש רצונם וצורכיהם של תושבים תוך כדי ניצול יכולותיהם והתשומות שהם עשויים לתרום לתהליכים הקובעים את גורלם. לדבריו, השיטות הדמוקרטיות השונות, המעודדות את שיתוף הציבור בקבלת החלטות, מבהירות את חשיבותם של הליכי שיתוף הציבור כאמצעים להיענות לרצונותיו ולהגיע לקביעת מדיניות מוסכמת ורחבה ככל הליכים של שיתוף ציבור

ללא

40