שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

התפיסה הדליברטיבית

רעיון הדמוקרטיה ההשתתפותית קשור קשר ישיר ברעיון הייצוגיות. אם יש רצון לשתף אזרחים בתהליכי קבלת החלטות, הרצון הוא לשתף את כל האזרח ים. שיתוף כל האזרחים מוביל בהכרח לאקט יחיד ובלעדי של השתתפות - ההצבעה. בעשורים האחרונים, עם התגברות הרצון בחברה המודרנית לשתף אזרחים בתהליכי קבלת החלטות, התפתחה לדעתן של וקסמן ובלאנדר ה תפיס נורמטיבית של דמוקרטיה : דמוקרטיה דליברטיבית ) Deliberative Democracy ( בשמה העברי "דמוקרטיה דיונית" . 6 לדבריהן תפיסה זו מקפלת בתוכה מושג חדש של השתתפות פוליטית המקדמת אפיקים חדשים של מעורבות אזרחית )וקסמן ובלאנדר, 2002 .( רעיון הדמוקרטיה הדליברטיבית שם במרכזו את תהליך ההתדיינות , על חשבון עיקרון הייצוגיות. ה דמוקרטיה הדיונית לתמוך בתהליך קבלת ההחלטות על ידי תוצרים של דיון ושיחה שאינם מתאפשרים בפרקטיקות השמות במרכזן את אקט ההשתתפות, ההצבעה. "ועידת האזרחים" היא טכניקה השתתפותית ו כאחד. היא משתפת אנשים מהציבור הרחב בתהליכי קבלת החלטות, ועושה זאת בדרך דליברט יבית , באמצעות קיומם של דיונים נושאיים המביאים להכרת הנושא, הבעת עמדות כלפיו ובחירה מנומקת בין חלופות מוצעות בעניינים שעל סדר היום. והגדירו כצורה נדירה יחסית וקשה של ת קש ורת. הוא בחן את המכשולים העיקריים המתקיימים בשיח זה , בדרכו להגביר את השקיפות המכוונת לענייני הציבור. את מחקרו הוא ביסס על מחקרים אחרים שנעשו בפוליטיקה ובפסיכולוגיה חברתית, בתקשורת בקבוצות קטנות ובתחומי דעת הקהל, במטרה להסביר את הקושי בקיום דיון פורה ובעל תוצאות ) Ryfe, 2005 .( לדבריו של רייף, רבים מן המכשולים בדרך ל יישומה של דמוקרטיה דיונית, טמונים בשאלות מפתח כמו שוויון, לגיטימיות, אוטונומיה וסיבתיות. מחקרו מציע חמישה מנגנונים ש ב יישומם מפיקים לדבריו תועלת גדולה יותר מן האינטראקציה שבשלב הדיוני. הראשון הוא מנגנון הכללים: כללי , שוויון נימוס והכלה עשויים גם דיון לעודד דוד רייף חקר את השיח

או

חדשה

מעוניינת

דיונית

הדיוני

כאשר

על מציאות

להימנע ממנו; השני הוא מנגנון המחויבות: עיגון

של בני האדם הוא

הדחף הראשון

נורמטיבית לזהויות וערכים אזרחיים; השלישי הוא מנגנון המנהיגות:

מחויבות

ידי הנחלת

יותר לאזרחים המאמצים

הדעת לדבריו, שמנהיגים העוסקים ברטוריקה,

על מתקבל

קשובים

הרביעי הוא מנגנון התיחום: אנשים השותפים לתהליך של מדיניות מן ההתחלה,

עמדות דיונ ת; וי

של מגוון

ומתבקשים לבחור

משקיעים יותר בתהליך מאשר אנשים השותפים

מתוך

בסופו

מחודש תוך

מראש; החמישי הוא מנגנון הלמידה: קריאה

אפשרויות

לחינוך אזרחי

מוגדרות

למידת האנשים לקיים הליכי דיון בפעילויות שונות ומגוונות ) Ryfe, 2005 .(

יוזמות דיוניות , אותן

של מוצלח

המנגנונים המוזכרים, לדברי רייף, הינם

לעיצוב

קריטיים

חמשת

הוא רואה כתהליך היכול לייצר אזרחים מתוחכמים יותר, סובלניים ופעילים פוליטית .

במשך השנים התפתחו בעולם המערבי טכניקות של דמוקרטיה ה שתתפותית אשר נועדו לאפשר לאזרחים להביע את דעתם בסוגיות אלו ובכך לשתפם באופן עקיף בתהליך קבלת ההחלטות

47