שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל
ניתן וכדאי לשתף אזרחים בתהליך קבלת החלטות ובאילו לא? מהי המשמעות של שיתוף הציבור עבור מקבלי ההחלטות, בהם גם נבחרי העם? על פניו נראה כאילו כל אזרח מעוניין היה שישאלו לדעתו בטרם החלטה הנוגעת ישירות לאיכות חייו. אבל האם בכלל וודאי כי מודל ש ל שיתוף יכול לתת מענה חיובי עבורו בכל מקרה? האם יכולים דגמים של שיתוף לתרום לקבוצות מסוימות על חשבון קבוצות אחרות? יש הטוענים ששיתוף ציבור מסרבל ומאריך את מועדי ביצועם של פרויקטים ועלול ליקרם. מה האמת בכך? האם שיתוף הציבור מוביל לממשל אפקטיבי יותר
– וגם
מב חינת התוצאות?
תת פרק זה יחתור למציאת תשובות לשאלות הללו תוך הצבתה של מערכת השיקולים העומדת מאחורי רעיון השיתוף. באמצעותה, ניתן יהיה להבין את נקודת האיזון שבין היתרונות לבין החסרונות שבהפעלת מודלים של שיתוף ציבור במערכת השלטונית בישראל.
מקרים בהם כדאי ולא כדאי לשתף
את השאלה הראשונה יש לחלק לשני חלקים. זה העוסק במה כדאי לשתף את הציבור לשם קבלת החלטה שלטונית ובזה העוסק במה ניתן או לא ניתן לשתפו. שאלת הכדאיות נחלקת אף היא, כי לשם מתן תשובה מושכלת עליה, יש לקבוע תחילה עבור מי היא כדאית. בנקודה זו יוגדר שהכוונה הינה לכדאיות "הרצון הכללי", כפי שפורש על ידי אייזנשטדט והובא בפרק "תפיסות שונות של דמוקרטיה". על פי תפיסה זו, ניתן לקבוע שכדאי לשתף את הציבור בקבלת החלטות שלטוניות בכל עניין בו התוצאה של אותו השיתוף תתרום לשיפור איכותן של ההחלטות לטובת כלל הציבור ולא לטובת חלקו בלבד. חלקה השני של השאלה הראשונה מחייב נימוק מפורט יותר. לכאורה ניתן לשתף את הציבור בכל נושא. אלא שהמציאות, לפחות זו הישראלית, מוכיחה לעיתים אחרת. מציאות זו באה לידי ביטוי הן בצורת השלטון, על חלוקתו ותפקודו בהפרדה שבין השלטון המקומי לבין השלטון המרכזי, והן במצב הביטחוני בו מצויה מדינת ישראל, מיום הקמתה. להשלמת התשובה לחלק זה של השאלה, יתווספו גם שיקולים של כדאיות במובנים נוספים, במקרים מסוימים.
עבור
המקומיות והאינטרסים המקומיים
מציין את פעולת הגומלין בין
פרדריק
לבין
הרשויות
לזין
ממלכתיים מסוימים . לטענתו, פעולת גומלין זו מתאפיינת
הממשלה האחראים ל
שירותים
משרדי
נכון הדבר
כי מלמד
לדבריו ,
. רכית אהיר החלטות
במקרים רבים במיקוח ולא
הניסיון
בקבלת
או החינוך , זאת עם. הרווחה
לדוגמה, בתחומי
המקומית
לטפל,
מוטל על הרשות
במיוחד כאשר
והרשות
הממשלתי
. שווים
בין יחס על מעידה
מדיניות
קובע
המשרד
אינה
חפיפת תפקידים
בידי המשרד
נמצא , כלל בדרך
. הפועל
אל אותה
המקומית
השליטה
היתרון מבחינת
מוציאה
באינטרסים
נושא זה קשור להבנת
1999 .(
הממשלתי )ליז,
הבעיות כאשר מדובר
מורכבות
גומלין ומערך
פוליטיקאים במדינה המתאפיינת בדינאמיקה פוליטית י יחס ,
ובהחלטות של
כוחות
בקבלת
הממשלה. עניין זה, במקרים אחדים,
ההחלטות של הרשויות המקומיות נוכח
משרדי
המקומית .
ההחלטות
להילקח בחשבון בעת בחינת שיתופם של
ברשות
בקבלת
תושבים מקומיות
צריך
קרה, למשל,
בנושאים מגוונים כך .
יוזמים פעילויות
לעתים ,
לקראת
ממשלה
משרדי
ידי הממשלה
על הוצע
למדינת ישראל ,
ועי איר
לקיים אירועי
כאשר לערים אחדות
השישים
פסטיבל עולים בכל ".
אשדוד לקיים " בה
לקליטת בחר העלייה
או תרבות
בעיר
כאשר המשרד
57
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online