שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

גיסא אך ,

סמכויות הרשויות

והעמיקה את

ש"המהפכה המנהלית "

כך על מצביעות

מחד

הרחיבה

לרעה בסמכויות של

למניעת

של קיומם

את הבטיחה

עניין במנהל

בעלי

בקרה

שימוש

מנגנוני

לא

גיסא )שם(.

, הציבורי

מאידך

אי שוויון חברתי הוא תופעה מבנית - חברתית המתבטאת בנג ישות השונה שיש לפרטים בחברה למשאבים כלכליים, חברתיים, פוליטיים ואחרים. משמעותה של נגישות זו היא היכולת לכנס משאבים ולשלוט על דרך הקצאתם. הנגישות השונה למשאבים קובעת חלוקה היררכית של קטגוריות המכונות "מעמדות" והן נקבעות בעיקר על פי המיקום או העמדה במישור ה כלכלי. אבל המישור הכלכלי הוא לא הגורם הבלעדי המגדיר קטגוריה מעמדית – גם לפוליטיקה ולתרבות יש השפעה על הגדרתה. לכן, לאי השוויון החברתי יש גם היבטים אחרים, כדוגמת מוצא אתני או מגדר, אולם ההנחה הרווחת היא שהמקור לאי השוויון החברתי מצוי בראש ובראשונה בחלוקת הק טגוריות המעמדיות )בן פורת, 2001 .( ברוך קימרלינג טוען לעניין האינטרסים העומדים מאחורי קבלת החלטות, כי ההנחה המקובלת היא שקיים אינטרס הכלל. לדבריו, אפשר להסביר את התנהגות הפרטים בחברה כהתנהגות רציונאלית המכוונות למימושו. אולם במקרים רבים, לטענתו, אינטרס הכ לל הוא בבחינת נעלם. מדובר במצבים שבהם האינטרסים האישיים של המשתתפים בתהליך החברתי, מתנגשים זה בזה, וההתנהגות הרציונאלית יכולה להוביל לתוצאות סותרות, כפי העולה מ'דילמת האסיר' הלקוחה מתורת המשחקים )קימרלינג, 1995 .( חשוב להבין כי סיפוק אינטרס הפרט אינו תלוי אלא בהחלטתו של היחיד. החלטה זו כמו כל החלטה אחרת, הינה תוצר של בחירה בין חלופות. וכאן נשאלת השאלה – האם בחירה זו על ידי הפרט, יכולה להיות סבירה והגיונית? תשובה לכך ניתן למצוא בגישת הבחירה הרציונלית העומדת על הקשר בין הבחירה של הפרט מתוך מספר אלטרנטיבות לבי ן אינטרסים שונים. ג'ון אלסטר מסביר שכאשר יש בפניהם מספר כיווני פעולה, בני האדם יבחרו בדרך כלל בזה שהם מאמינים שהסבירות שיניב את התוצאה הכוללת הטובה ביותר, היא הגבוהה ביותר ) Elster, 1989: 22 (. הגישה מבססת את יסודותיה על כך שבני האדם הינם יצורים רציונליים וב עלי אינטרסים, הפועלים למימושן של העדפותיהם האינטרסנטיות למקסום תועלת אישית. בהיותה אינטגרטיבית עם תורת המשחקים, עוסקת הגישה במצבים בהם הבחירה האסטרטגית של הזולת משפיעה על הבחירה המיטבית של הכלל ולהיפך. דניאל ליטל טוען שהגישה מתייחסת להעדפות, לאמונות ולאסטר טגיות הישימות של היחיד כאל סיבות לפעולות שהוא נוקט ) Little, 1991: 43 .( בנוסף, דנים חוקרי הבחירה הרציונלית בנושא הנורמות, המהוות צורות התנהגות מוסכמות. בתוך כך הם רואים בנורמות גם הנחיות להתנהג באופן הממקסם את טובת החברה. למשל, אחת הדרכים היכולות להסביר את הסיבה לכך שיחידים טורחים להצביע עבור המפלגה אותה הם מעדיפים, למרות הסיכוי האפסי שהצבעתם תשפיע על תוצאות הבחירות, היא לומר שהאזרחים נהנים לבצע את חובתם האזרחית. בכך ניתן לראות תמריץ מוסרי ל"פעולה נכונה" ומקובלת של בחירה רציונלית ) Elster, 1989: 106 (. יחד עם זה ולמרות האמור, בחירה רציונלית לא מחייבת שהעדפותיו של היחיד ישקפו דווקא אינטרס עצמי. במקרים מסוימים היא מובילה להפקתן של תועלות כלשהן, כמו למשל תועלות אלטרואיסטיות ) Barry, 1970: 19 .( במילים אחרות, ניתן

61

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online