שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

אחד יצליח גם במקומות אחרים. מכאן שאין לכאורה סיבה לכך שתוצאות או מאמצי הטמעה הנצפים בעולם בנושאים שבבסיסו של המחקר המוצע, לא יזכו להישגים דומים גם בישר

אל.

נושא מעניין נוסף העולה ממסקנותיו של לזין על התוצאות הפוליטיות של פרויקט השיקום, קשור לתוצאה פוליטית בלתי צפויה בנוגע לחיזוקם של ראשי הערים בפרויקט בו בוצעו הליכי שיתוף ציבור נרחבים. למרות כי בפועל הם אלה שהיו למעשה האחראים על הזנחת השכונות, הם הועמדו בראשי ועדות ההיגוי המקומיות וזכו עקב כך להתחזקות במדיניות הציבורית, הממלכתית והמקומית כאחת )שם( . נקודה חשובה זו קשורה לעמדתם של נבחרי הציבור כלפי הליכים של שיתוף, כפי שעליהן יורחב בהמשך הדברים.

מתי צפויים הליכי שיתוף לצאת אל הפועל?

פרנק לרהובן ביצע מחקר מ קיף לבחינת קידומה של דמוקרטיה השתתפותית ברשויות מקומיות, בהתבסס על הממשל המקומי בברזיל, בה מונהגת מדיניות שיתופית מזה שנים רבות. במחקרו, הוא חתר להבין את הסיבה לכך שבברזיל מתקיימות החלטות דיוניות בהשתתפותם של שחקנים רבים ולעיתים גם תוך אינטראקציה בין מספר רשויות מקומיות בעוד שבמקומות אחרים תהליך זה לא כל כך קורה.

חידד לרהובן את מבטיו למועצות הסביבתיות העירוניות ההשתתפותיות

לצורך

מחקרו

את איכות

בקביעת מדיניות מקומית

המתקיימות שם וטען ש השתתפות

מגדילה

כוללת

מיות להיות קשובות יותר ל

, משום כך לדבריו, על מקו ה רשויות ה

ה שירותים ציבוריים.

ה

תושבים,

בעלי עניין ב קיומם

ה דורשים מוצרים ציבוריים ושירותים איכותיים . להבנתו, על הרשויות אתר ל

של הליכי שיתוף המוצעים על ידם לשם השפעה על התפתחות ה ם של הון חברתי, לכידות ה ה חברתית, תחושת היעילות פוליטית, הגברת האמון במערכות הפוליטיות ו, לא פחות חשוב - להקטנת ה תסכול, ה ניכור ומתחים ב אמצעות ה . משותפת ה עבודה על ידי כך לטענתו, תיווצרנה השפעות אינסטרומנטלי על ות תהליכי תכנון ואספקת שירותים . הוא חיפש מענה לשאלת התנאים שצריכים להתקיים על מנת א לי להגד ת הסיכוי ליציאתם אל הפועל של הליכי שיתוף ציבור ול מחויבותם של ממסדים שלטוניים להקמת פורומים השתתפותי ים, כדוגמת ועידות אזרחים ) Laerhoven, 2014 .( בתוך כך, בחן לרהובן נושאים אחדים כמשפיעים על הסיכוי האמור: אימוצן או דחיקתן של יוזמות פרטיות על ידי הרשויות המקומיות וכן הקשר שבין מספר פקידי הממשל לנפש בישוב ל בין סיכויי הפעלתה של דמוקרטיה השתתפותית במקום. מול התפיסה שהייתה רווחת לדברי החוקר, לפיה המגזר הפרטי אינו מעוניין במוצרים ציבוריים, בעודם הם שקועים בעשיית רווחים כספיים השפעה חזקה וחיובית על הסבירות לקיומ ם של הליכי שיתוף ביישוב נתון. השפעה זו אינה קשורה ישירות לפיתוח כלכלי, וניתן לדבריו ועל פי ממצאי המחקר, לדחות את הרעיון ש המגזר הפרטי ואינ ן מעוניי במוצרים ציבוריים. בהתבסס על הנתונים ו סוג הניתוח מצביע המחקר על כך , שאנשי המגזר הפרטי ממצאיו מראים נוכחות ש ו יה פרטי ה מגזר של ה

ת א בעל

בלבד,

על

לתפוס הליכים של שיתוף

ים עשוי

עשוי ים להגיב לתמריצים תרבותיים או ל ל חץ חבר םהו תי

69