שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

לצרכי התושבים. לעניין זה המליץ מנהל התכנון למבקשים לחדש את תכניות המתאר שלהם, לעשות זאת בעזרת הליכים של שיתוף הציבור. נקודה מעניינת זו, תורחב בהמשך הדברים.

מסמך שהנפיק מנהל התכנון בסוף שנת 2013 תחת הכותרת "מתווה להכנת תכנית מתאר מקומית כוללנית ליישוב", מציג סוגיות עקרוניות בתכנית מתאר כוללנית לתחום הישוב, כחלק מחשיבה מחודשת אודות אופייה הרצוי, מטרותיה ועקרונותיה . המתווה מיועד לשמש ככלי עזר למתכננים, לרשויות המקומיות ולמוסדות וגופי התכנון לסוגיהם, על מנת לשפר את ההליך התכנוני ולגבש מסמכי תכנית מתאר מקומית כוללנית במתכונת התואמת את מעמדה הסטטוטורי של התכנית . בפרק "מטרות תכנית מתאר מקומית כוללנית ועקרונותיה" של המסמך , מומלץ על קיומו של שיתוף הציבור ושילובו בתהליך התכנון במכלול היבטים, בהתאמה למאפייני הישוב )עמ' 6 למסמך( , כהמלצה ולא כחובה. משמע, קיום הליך של שיתוף מיועד אמנם להיטיב עם התכנון על ידי שמיעת דרישות התושבים מן השטח , אך אינו מהווה תנאי בדרך לקבלת העצמאות בוו עדות המקומיות )מתווה להכנת תכנית מתאר כוללנית( . ההבנה של המצב הקיים בכל הנוגע להליכים של שיתוף הציבור בקבלת החלטות שלטוניות בארץ בתקופת ביצוע המחקר, חשובה למסקנותיו. היא חשובה כי היא משמשת בסיס לשני נתיבי המחקר הנוספים, הבודקים את עמדתם של מקבלי ההחלטות ב נושא שיתוף הציבור בכלל והטמעתם של הליכים מעין אלה באופן מערכתי מחייב בפרט. בחינת מקר ה הבוחן מהווה ענין חשוב להצלבת המידע עם השלבים שלאחריו. היא תורמת להכוון השאלות בראיונות המתוכננים בנתיב השני ולהרכבת השאלון הנבחן בנתיב השלישי ש ל המחקר. לנתיב זה של בחינת מקר ה הבוחן, שני חלקים. האחד הוא סקר לעמידה על מידת קיומם של הליכי השיתוף על ידי הרשויות השונות על מאפייניהן, והשני הוא ראיונות חצי מובנים עם אנשים שנטלו חלק בניהול ההליכים האלה ומעידים על מהלכם. ? הבוחן

ללמוד ה ממקר

מה ניתן

81