שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל
הערות נוספות מאת המשיבים, בנוגע להליכי ש יתוף הציבור
לאחר השאלות הסגורות והסגורות למחצה שכללו גם אפשרות להבעת דעה שונה מן התשובות המוכתבות, ניתנה האפשרות לחברי מועצות הערים להתבטא באופן חופשי וככל שעולה על דעתם בנוגע לנושא הנחקר. לשאלה – האם יש לך דברים נוספים שרצית להוסיף לגבי שיתוף הציבור בעירך ? אם כן, זה המקום להוסיפם – הגיבו רוב המשיבים לשאלון, אף שזו לא הוגדרה כתשובת
חובה.
התשובות שהתקבלו ואשר נכתבו כמלל חופשי, חולקו לצורך הניתוח האיכותני לשתי קבוצות – תשובות התומכות בשיתוף הציבור ותשובות שמהן עולה סיבה או תירוץ להתנגד להם. התשובות בכל קבוצה חולקו לקטגוריות המאגדות דעות דומות באותו הנושא. מי שבחרו להצביע על הבעייתיות בקיומם של הליכים לשיתוף הציבור בקבלת החלטות שלטוניות, ריכזו את דבריהם בארבע קטגוריות עיקריות: ) 1 ( חלק לא מבוטל מהם הלין על הבעייתיות המתפתחת במפגשי התושבים. לדעתם, מתפתחות בהם מח לוקות בין התושבים, עליהן על העירייה להכריע בשלב כלשהו והעניין מהווה בעיה למקבלי ההחלטות וגם, שבמפגשים משתתפים בעלי אינטרסים שאינם חופפים לאינטרס הכללי ולעיתים הם ממובילי הדיונים. ) 2 ( אחרים ולא רבים העלו טענות הנשענות על הצידוק הדמוקרטי – הם נבחרו על מנת לי יצג ולהחליט, בדיוק משום שלתושבים חסרה הראייה הכוללת של המצב ולכן הם אינם יכולים להציע הצעות עירוניות וגם כי ממילא דבריהם של התושבים אינם בגדר המלצה מחייבת, שהרי הם – התושבים – אינם ברי סמכות החלטה. ) 3 ( אחדים אך מעטים העלו נימוק הנתפס בעיניהם כרציונלי, לפיו כמות המגיעים למפגשי השיתוף אינה גדולה כי התושבים לא מעוניינים להיות שותפים בהכרעות עירוניות ולכן ההליך למעשה מיותר. ) 4 ( קול בודד סבר שהליכים לשיתוף הציבור אינם אלא תרגיל ביחסי ציבור ללא כוונה כנה להיוועץ עם התושבים בנושאים שעל הפרק. על סקפטיות זו של חברי מועצות הערים בנוגע להליכי השיתוף לא ניתן לפסוח. חששותיהם אינם קלי משקל. דבריהם אינם נטולי משמעות ואין בהם גוזמה או דמיון פורה. דבריהם וחששותיהם מבוססים על היכרותם את האפשרויות בשטח ונשענים על מציאות של ממש. אז איך דבריהם וספקנותם עומדים מול ההנחות התיאורט יות? כפי שנטען בפרק הרלוונטי הדן בהן, גישת המוסדיות ההיסטורית טוענת שהתרחשויות חוץ ארגוניות יכולות להשפיע על התהוות של ם שינויים ארגוניים תוספתיים בהישען על ניסיון העבר. כפי ששם הוזכר, העבר במקרה הקשור למחקר זה כולל על ציר זמן אחד את שיתופם של נציגי ציבור ב וועדות החלטה בנושאים ממסדיים לפני שנים אחדות, דרך חקיקה בתחום השקיפות בדמותו של חוק התכנון והבנייה המאפשר לתושבים להתנגד לתכניות בנייה מוצעות ועד לביסוסם של הליכים לשיתוף הציבור בקבלת החלטות שלטוניות כרצף אחד. אם נשענים על ניסיון העבר, שיתופו של הציבור לא בדיוק גרם לנזקים שלטוניים נראים. אז מדוע לחשוש מתהליכי שיתוף ממוסדים כיום? אלא שלמענה לע תהייה זו יש להבין את תפיסתו של מודל שיווי המשקל המעורער כפי שעל כך פורט באותו הפרק. על פי המודל, רוב המערכות החברתיות מתקיימות לאורך תקופות ארוכות של יציבות, אשר נקטע ות בתזוזות פתאומיות של שינוי קיצוני. אחד השינויים המועלה על ידי המודל, הוא שינוי בדעת הקהל. ייתכן משום כך ולפחות על פי התפיסה התיאורטית, שבימים בהם לתושבים יש
194
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online