שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

קל להניח שציפייתם של התושבים תועלה לא ותן הרשתות ותיצור לחץ על נבחרי הציבור לעמוד במחויבותם ולקיים הליכי שיתוף על פי הנהלים.

ניתן להניח באותו האופן שגם אמצעי התקשורת ידרשו זאת וגם שחברי מועצות היישובים ובהם כמובן חברי האופוזיציה בכל רשות, יתבעו ממועצת הרשות המקומית לקיים את חובתם בעניין זה. בה משך לנאמר אבחן המחקר כי בקרב נבחרי הציבור קיימת תמימות דעים בנוגע לצורך בקיומם של הליכים לשיתוף באופן מחייב ביישוביהם ושראוי לעשות זאת בדרך של היענות לנוהל ארגוני פנימי המוכתב להם והמבוקר על ידי משרד הפנים, תוך התאמתו לכל מקום ומקום. לאחר האמור קל להבין וג ם סביר להניח שנהלי העבודה המוזכרים, בנוגע להוצאתם אל הפועל של הליכים לשיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל, ידרשו עדכונים ושדרוגים אחת למספר שנים. כך, כי ייתכן ולאור הרצתם על פי הכללים הראשוניים שנקבעו, יעלו צרכים מן השטח שיצדיקו זאת. ייתכן שהנושאים והמקרים ש הוכתבו במסמך - המתווה הראשוני יביאו לתובנה בצורך בהרחבת רשימת הנושאים המחויבים; ייתכן גם שהטכנולוגיה הדיגיטלית המתפתחת תעמיד אפשרויות נוספות על הקיימות בעת כתיבתו של מחקר זה, כאלה שיובילו לשינויים, לעדכונים או לשדרוגים מתבקשים. עניין זה בלבד מצדיק ומחזק את ה צורך בניהול עליון של הליכי שיתוף הציבור על ידי גוף חיצוני לרשויות המקומיות ובמקרה זה – משרד הפנים. המשרד כגוף עליון לרשויות המקומיות יכול להתערב לצורך שינויים ושדרוגים במסמך המתווה שיהפוך לנוהל פנימי ומחייב ברשויות השונות, ככל שצורך זה יתעורר.



229