ואקום כל מה שבריק

עוד עונה קרה // עדי דהן

הזמן נע חרישית כמו שעון קטן על שידה מנגן את השניות שנותרו עד הפרידה

אני יושבת מולה ותוהה מה מסתתר מאחורי הכמיהה להציף בי שדים, לבלוע סיפורים מה מאחורי הקלעים? בתם השעה אני נוסעת חזרה ובדרך השקיעה נעלמת, ושוב מופיעה ההר מצייר מועקה עצבות אפורה בגווני הסוואה

אני מנערת את השיחה הטעונה כמו משפחה בחגים אורזת כאבים בקופסה של ממתקים

עוד עונה קרה כולי צפייה שובי נחמה.