דור שדה אלון

מקום בלב

אתר הנצחה לבנות ולבני אשדוד ובמלחמת "חרבות ברזל" 07.10.23־ שנפלו ב

1

דבר ראש העיר

משפחות יקרות, השנה החולפת הינה הקשה בתולדות מדינת ישראל. לבטח, הינה גם הקשה ביותר עבורכם. שנה של שכול בכי וכאב. אישי ולאומי. עם חרדה מפני ההווה הבלתי צפוי ודאגה מפני העתיד הלוט בערפל. האובדן הנורא של יקירכם יקירנו: האב, האם, הבן, הבת, האח או האחות. הפרידה הפתאומית מידיד הנפש, מהשכנה, מהקרוב או מהמכר: שנפלו בקרב, נחטפו, נטבחו, נשרפו או נרצחו בידי בני עוולה.

ואנו זוכרים את כולם. אנו זוכרים את ארבעים ושמונה בנותיה ובניה של עירנו אשדוד שנלקחו מכם, בני משפחותיהם היקרים, ונלקחו מאיתנו, השותפים ליגון ולכאב שלכם.

והיום אנו מנציחים את זכרם, חוקקים את שמותיהם הקדושים ואת דמות פניהם בטבורה של העיר אשדוד. אנו עם זוכר. העם היהודי מצווה לזכור ולא לשכוח. אסון השבעה באוקטובר הוא אירוע של העם היהודי, אך גם של האנושות כולה. הוא האסון הגדול ביותר שקרה לנו מאז השואה ואחד האירועים השפלים, האכזריים והרעים שקרו בעת הזו לאנושות. לכן חובה עלינו לספר את הסיפור האמיתי. לעצמנו, לחברה הישראלית ולעולם. דרך סיפורם האישי של כל אחת ואחד מבנותיה ומבניה של העיר הנופלים והנרצחים אנו מבקשים לקחת חלק במלחמה על הזיכרון. אך מעל הכול אנו מבקשים לכבד את זכרם של יקירכם, יקירנו. כאן, בעיר בה נולדו, גדלו והתחנכו, חלמו, יצרו ובנו. קבענו את מיקום האתר בטבורה של העיר אשדוד, לא בפאתיה או בשיפוליה, כי כך אנו רואים את זכרם של אחינו ואחיותינו – במרכז הווייתנו ולא בצידה. כאן, בפסגת פארק אשדוד־ים, במקום שבו ילדות וילדים משחקים, צעירות וצעירים אוהבים, קשישות וקשישים מטיילים ונחים. כשרוח נעימה מלטפת את הפנים, והעיניים צופות אל הים התכול ואל האופק הרחוק. מקום שבו הנפש מוצאת לה מרגוע. מקום של תקווה. וכשמו של האתר כן הוא – מקום בלב. כאן בחרנו לכבד את זכרם של הבנות והבנים שאינם עוד. לזכרו של כל חלל או נרצח נטענו עץ, ולזוג נרצחים עץ משותף. סביב כל עץ, קבענו ספסל, ולידו הצבנו עמוד עם שמם הקדוש ועם דמות פניהם חרוטים בראשו. צירפנו ברקוד לסריקה, המפנה אל סיפורם המורחב של הנופל או הנרצח. אל סיפורם האישי, כפי שנרקם במלל ובקול יחד עם בני משפחתם. אנו מבקשים להכיר ולזכור את מסכת חייהם של הבנים והבנות. את החיים העשירים

2

דבר ראש העיר

והיפים שהיו להם לפני. ולא רק את שעתם האחרונה. זכרם של כל אחת ואחד מחללינו אומנם מונצח בעץ נפרד, אך העצים לא יעמדו לבדם. הם יוצרים יחדיו חורשה מלאת הוד של נופלי ונספי אשדוד מאז אסון השבעה באוקטובר. שילוב בין הנצחה פרטית ובין הנצחה ציבורית. זיכרון אישי וזיכרון קולקטיבי. בשנה האחרונה האיומה והנוראה בתולדות המדינה, האישי והלאומי, הפרטי והקולקטיבי שזורים ללא הפרד. מי שיעבור בין העצים ויתבונן בשמות, יבחין גם שהם מייצגים את כולנו. את כל העדות, התרבויות, הרקעים, אורחות החיים והמעמדות. את הפסיפס הישראלי המרהיב. פסיפס עשיר וצבעוני שהוא גם מאפיין מובהק וידוע של העיר אשדוד. פסיפס שאינו אחיד אך מאוחד. מאוחד באבל ובכאב. מאוחד בזיכרון ובהנצחה. אך מעל הכול מאוחד בתשוקה לחיים. לחיים של יצירה, של פיתוח ושגשוג. חיים של שלום וביטחון. חיים של אמונה בנצח ישראל. בעמנו. לנצח. ולהישאר עם הנצח, אך גם להיות אור לגויים. משפחות יקרות, כאב האובדן קשה. הטראומה והפצע טריים ואנו מתקשים למצוא את מילות הנחמה שיקלו את כאבכם. רוח הגבורה, המסירות וההקרבה ושותפות הגורל של הבנות והבנים העולים מסיפוריהם האישיים באתר ההנצחה הזה, הם כולם עדים לכוחות הכבירים הטמונים בעמנו. כוחות של חיות, של אמונה, ערבות הדדית, תושייה ותעוזה. כוחות של מוסר וערכים. כוחות שאינם גנוזים באף עם בעולם, מלבד בעם ישראל. נתפלל יחד שבע״ה נהיה ראויים להם. לבנות ולבנים הנאהבים והנעימים. שנשלים את הניצחון על אויבנו. שנשיב את העקורים לבתיהם. שנשיב את החטופים, החיים והחללים, למשפחותיהם. ֑ה, � ְִמ ְָ֑ע � ִ֖יְִך ִמִִדּ � ִ֔כִ, ְוְֵע ֵַ֖נ � � ֙ ִמ ִֶ֔בּ � ֤ קוֹ ֵל ְֵך � ֗ה, ִמ ְִִ֤ע � ֣ר ְיְהָֹו � ֣ה ׀ ָא ַ֣מ � � ״ ֹכּ ״ֽ � ֥רֶץ וֵֹי � ֖וּ ֵמֵֶא � � ֔ה, ְו ְָ֖שׁ � ֙ ְֻאֻם־ ְיְהָֹו � ֵָת ְֵך � ֤ר ִלְִפְֻעָֻלּ � ָ֤כ � ֨שׁ � ִ֩י ֵי � ִכּ יחד נזכור, יחד נילחם. ויחד בע״ה גם ננצח. ניצחון צבאי וניצחון ערכי מוסרי. עם הנצח ואור לגויים. יהי זכר הנופלים והנרצחים ברוך. אמן ואמן.

ד"ר יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד

צילומים: לירון מולדובן

3

על האתר

מסמל שורשים, העץ זהות, זיכרון, צמיחה ותקווה לעתיד. בחרנו בעץ אלביציה צהובה, ולאורך המתחם הוקמו גינות עם כלניות אדומות

מכיל את העמודון זהות הנרצח.ת או הנופל.ת וכולל תאורה, טקסט ושמע על מנת להנגיש את המידע לכל החפץ בו.

מסמל את המבט הספסל החוצה אל העתיד בד בבד עם מבט פנימה להתכנסות. הוא מקיף בעיגול את העץ

באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" 7־ חללי ה כאן, במתחם מקום בלב, צומחים עצים שזוכרים. לכל אחד מהם שורשים עמוקים שנשתלו בלב האדמה. לכל אחד מהם ספסל הממתין למי שיבוא ויתיישב, יתבונן ויחשוב, יקשיב למילים ולקולות וייתן מזור לליבו. במבואה העליונה ממוקמת אבן לבנה עם שמות כל החללים.

,07.10.23־ בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, ה החלה מתקפת טרור על יישובי הנגב המערבי, שגבתה את חייהם של אנשי כוחות הביטחון ואזרחים רבים מתושבי ישראל ובתוכם בנות ובני אשדוד. החברה הישראלית כולה נושאת את האובדן הגדול שהתרחש באותו יום. מתוך כוונה לאפשר מעט נחמה, הקמנו את מקום בלב – מתחם זיכרון לבנות ובני העיר,

מקום בלב נושא בחובו תקווה שנוכל לתת מקום לאבל ולכאב, יד ביד עם מקום לנשימה, לצמיחה ולהתחזקות. עבור האדם האחד. עבור הקהילה. עבור החברה הישראלית.

4

נוער וקהילה

כחלק מהחזון המחבר את הקהילה להנצחת נופליה, מינהל החינוך בעיר לקח על עצמו לשלב את תלמידי התיכונים בפרויקט. במסגרת הפרויקט, כל תיכון בעיר אימץ משפחות חללים, מהם בוגרי בית הספר ואחרים. במקביל, יקדם פעילות בית ספרית שתנציח את החללים ותלווה את המשפחה ככל הניתן. חללים. 48־ משפחות ל 43־ מדובר ב ביום הטקס לחנוכת אתר "מקום בלב", ליוו תלמיד ותלמידה מבית הספר המאמץ את המשפחה לאורך כל הטקס. שני התלמידים מכירים היטב את מהלך חיי החלל ואת נסיבות מותו.

5

חלוקת החללים לבתי הספר המאמצים

מקיף י"א סמל ראשון איתמר ברוכים רונית טל סולטן רולנד צרלסגוזף סולטן תכלת זערור אריאל גורי אולפנא סרן דור שדה אלון גל יוסף בן חמו מדרשת אמית יצחק גלרנטר ויטלי לוגבינצ'נקו אולג לפשיץ ישיבה תיכונית אמית אריה אוזן אליהו אוזן תמר טורפיאשווילי אמית טכנולוגי רס"ר שלמה יהונתן חזוט

מקיף ז' איזבלה גנדלין סמל עילאי בן מוחא יורי ליסובוי סבטלנה ליסובוי מקיף ח' רב סמל בכיר ויטלי קרסיק סמל ראשון מקס רבינוב אדם אילייב סמל ראשון סטניסלב קוסטרב מקיף ט' סמל ראשון אילי גמזו סמל שיר ביטון שני אמין רב סרן טל פשבילסקי שאלוב, עמית בוסקילה מקיף י' סמל שני רווית חנה אסייג נעמי ביכר משה דיינים סיון אלקבץ נאור חסידים

מקיף א' רב סרן אברהם חובשווילי רב סמל ראשון אליהו הרוש סמ"ר דוד רתנר מקיף ג' סרן אור מוזס רב סרן חן בוכריס רב סרן דז'ון אסלנוב רב סמל ראשון דניאלס גיל מקיף ד' דביר רחמים הילל זלמנוביץ שפרה נוי יוסף גרוס מקיף ה' ישראל צ'אנה אלעזר סמואלוב רב סמל מולוקן תשומה מקיף ו' ניר ניקיטה פופוב רוברט שאולוב

6

אסור לקטוף את פרחי הגן

הוא פרויקט הנצחה כלניות לפני הגשם לאומי לזכר קורבנות המתקפה והנופלים באוקטובר 7- בקרבות בשבת השחורה ב ומלחמת "חרבות ברזל". במסגרת הפרויקט יוצרו עשרות אלפי כלניות מקרמיקה, כסמל לצמיחה מחודשת והמשכיות של פריחת הכלניות המאפיינת את יישובי העוטף והמוכרת כ"דרום אדום". הכלניות יוטמנו במוקדים משמעותיים שונים בישראל וביניהם אתר ההנצחה "מקום בלב" באשדוד תלמידי מגמת קרמיקה של ביה"ס "גוונים" אשדוד, בהובלת הקרמיקאית אליס אוחנה, הצטרפו למיזם החשוב הזה, כחלק מהאני מאמין של ביה"ס, חיבור התלמידים לקהילה, שיתוף ולקיחת חלק בעשייה חברתית ולאומית כחלק מהיותם אזרחי מדינת ישראל. יצירתם תשולב באתר במהלך השבועות הקרובים.

7

ז"ל סרן דור שדה אלון

מהלך חייו: דור שדה אלון נולד ביום י"ד בכסלו - התשס"א בדצמבר 10 , בבית 2000 החולים קפלן שברחובות - בן לדויד ויעל

שלום היה מוותיקי מחלקת ים בנמל אשדוד. סבתו אליס דדון לבית ויזגן, אהבה מאוד את דור והוא אותה. דור היה מגיע רבות לבקרה באשדוד בימי חייה ותמיד היא אמרה שדור היה דומה מאוד לאביו בילדותו וחוץ מהמראה החיצוני דור תמיד הזכיר לה גם את ביישנותו של אביו בילדותו. בגלל החיבור המשפחתי והקשר המיוחד, דור אהב מאוד את העיר אשדוד, חופיה ומקומות הבילוי הרבים בה; היה מחובר לעיר, הכיר אותה היטב ובילה בה המון בקרב משפחתו ובכלל. בכל ערב יום כיפור, דור וגם אחיותיו רני ונועם היו מצטרפים לדויד אביהם ועושים יחד סיור בבתי עלמין - בעיקר בבית העלמין באשדוד ובית העלמין בכפר ורבורג - ופוקדים את קבריהם של הסבים והסבתות שלהם ושל אביהם וכן את קבריהם של בני משפחה נוספים. זה תמיד היה מרגש והרגיש כמו סיור שורשים. כשנתינה, תרומה והסתכלות חברתית רחבה ועמוקה הם ערכים שגדל והתחנך לאורם, התנדב דור למכינה קדם צבאית בספטמבר 1( בשם "מגדלור" שבהרצליה ) שם השתלב, תרם 2020 ביולי 1- עד ל 2019 והשפיע רבות גם לאחר שהתגייס לצה"ל ובמהלך שירותו הצבאי. דור נשא את שם המשפחה "אלון" מאז הוא שינה את שם 18.5 לידתו ובגיל משפחתו ל"שדה". חבריו מביה"ס בוודאי זוכרים את ההקנטות לדור בעניין השם "דור אלון" והקונוטציה לחברת תחנות 16- הדלק "דור אלון". הוא התגייס לצה"ל ב וסיים מסלול מאתגר בן 2020 באוגוסט חודשים כלוחם בסיירת אגוז. כחלק 16 מהכשרתו, עשה דור גם קורס חובשים. לאחר סיום המסלול, מפקדיו שהעריכו את יכולותיו וכישוריו המנהיגותיים, ביקשו חודשים כרס"פ של מסלול 8 ממנו להישאר לוחמים חדש באגוז - ודור הסכים כמובן. לאחר שסיים את תפקידו כרס"פ באגוז, , קורס 1 יצא דור לקורס קצינים בבה"ד חודשים. 8 שנמשך עם סיום הקורס היו בפניו של דור מספר אפשרויות לתפקיד מ"מ באחת מיחידות החי"ר, ודור בחר באפשרות המאתגרת יותר והפך להיות מ"מ בגדוד צבר של גבעתי. הוא היה מפקד מקצועי, אהוב, ונערץ לצד

ואח לרני ונועם, אחיותיו הגדולות. הוא גדל והתגורר כל חייו במושב ערוגות, התחנך בבית הספר היסודי של המועצה האזורית באר טוביה "נופים" שבכנות וסיים את .2018 "תיכון באר טוביה" בשנת דור היה יפה תואר, גבוה וספורטיבי ואהב מאוד ספורט ואת הים - גלישת גלים וצלילה, משחקי כדור, ריצות למרחקים ארוכים ולמעשה כל פעילות ספורטיבית. היה לו לדור חוש הומור מיוחד ובמיוחד אהב והתחבר להומור ספונטני, הומור שהתפתח ופיתח מכל מיני סיטואציות מזדמנות ואקראיות. דור גם אהב מוסיקה והעריץ בין היתר את הזמר אמיר דדון. הוא הצטיין במיוחד בכדורסל ומגיל צעיר מאוד שיחק בקבוצות הכדורסל של המועצה האזורית באר טוביה. כמו כן כשדור הוא עשה קורס גלישת גלים אצל 14 היה בן המשיך דור 17 המדריך גל באשדוד. בגיל ועשה קורס צלילה באילת וכעבור מספר חודשים עבר קורס עזרה ראשונה מתחת למים במרכז הצלילה באילת. כילד, דור היה ביישן מאוד וכנער היה חברותי, אהוב על ידי חבריו ומוקף תמיד חברים וחברות. אהב לתרום לחברה ולעזור לזולת. היה פעיל בתנועת הנוער של המושבים ולאחר סיום קורס מדצ"ים הדריך במשך שנים אחדות בני נוער ממושב ערוגות. דויד - אביו של דור - גדל והתחנך באשדוד. דודיו ואחייניו ובני משפחה נוספים של דור מצד אביו מתגוררים רובם בעיר אשדוד. מאז ינקותו היה דור מגיע ומבלה בעיר בתדירות גבוהה ביחד עם בני משפחתו, ובעיקר עם דויד אביו. שלום ואליס דדון, סביו של דור, הם מתושביה הוותיקים של אשדוד. סבו

>> לדף ההנצחה המלא

ז"ל סרן דור שדה אלון רגישות גדולה לחייליו. הוא דרש מקצועיות, השקיע המון בלוחמיו ובעיקר היה חשוב לו הקשר האישי ו ה ה י כ ר ו ת העמוקה עם פקודיו. בהקשר זה הוא ערך

רפואי מפרמדיק של צה"ל ממש בקרבת מקום, אך לצערנו, לא שרד את הפגיעה ומת מפצעיו. דור שדה אלון, נפל בקרב בלילה שבין 9 ; ראשון לשני, ביום כ"ד בתשרי תשפ"ד , בעת חילוץ מתיישבים 2023 באוקטובר יהודים בקיבוץ כפר עזה. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בכפר ורבורג. הי"ד. דור הותיר אחריו הורים המומים ודואבים: דויד ויעל, שתי אחיות גדולות: רני ונועם, שני אחיינים: אלמה ורפאל, סבתא מינה, דודים: שולי ודייויד שניר (המתגוררים בקנדה) ושני ילדיהם: ליאור ואיתן; שני אחים מאומצים: אורי ואושרי; דודים ובני דודים רבים בני העיר אשדוד ומחוצה לה, והיו 1 חברתו נועה אותה הכיר בבה"ד חודשים, וחברים רבים מהילדות 8- ביחד כ במושב ערוגות ומהמועצה אזורית באר טוביה, חברים מתקופת בגרותו בכל רחבי הארץ, חבריו מסיירת אגוז, חייליו וחבריו מגדוד צבר בגבעתי, חבריו מקבוצות הכדורסל השונות מרחבי הארץ ועוד ועוד טובים ויקרים שדור נגע בלבבותיהם והם כולם אהבו את דור והוא אותם. דור הותיר אחריו חלל גדול ועולם שלם של טוב לב, עשייה ונתינה. הוא השקיע והצטיין בכל מקום ותחום בו עסק ומסר נפשו בעד קידוש השם, הצלת יהודים והגנה על המולדת - מדינת ישראל. כדבריהם של צדיקים וגאונים חכמי ישראל, נשמתו של דור היקר והאהוב נמצאת כעת תחת כיסא הכבוד, והוא דרוך ומוכן לכל מטלה ומשימה שיוטלו עליו ע"י האוחז בשרביט, כפי שהיה ועשה כאן במהלך חייו דוריקו בן יקר ואהוב של אבא, היית בן ואדם ערכי ומדהים, פאר היצירה, נשאת איתך בגאון מורשת גאה ומכובדת, הסבת כבוד וגאווה לכולנו, את האהבה שיש לי בליבי אליך לא ניתן לתאר או לבטא בדרך אנושית, אעשה בשארית חיי כל שאוכל על מנת שעוד רבים וטובים אחרים ילמדו להכיר וללמוד על מעלותיך וערכיך הנשגבים, תנצב"ה.

ביקורי בית בקרב חייליו, דאג לטפל בכל מיני בעיות כלכליות של חייליו במגוון דרכים, שמטעמי צנעת הפרט לא יפורטו. דור דאג לארגן לחייליו עבודות בסופי שבוע, ברגילות ובחופשות מיוחדות - על מנת שיוכלו לסייע בפרנסת משפחותיהם וכן לרווחתם הכלכלית. טרם פרוץ המלחמה, חטיבת גבעתי וביניהם גדוד "צבר" פעלו תקופה ארוכה בפעילות מבצעית בגזרה הדרומית בכלל ובגזרת עזה בפרט, אך שבועיים לפני פרוץ המלחמה דור עלה עם לוחמיו ועם הגדוד לאימונים בצפון הארץ. נסיבות מותו: , דור כמו גם חייליו, 2023 באוקטובר 7- ב היה בחופשת שבת בבית והוקפץ בבוקר אותו יום. הוא עלה צפונה על מנת לארגן את חייליו ולרדת בהקדם דרומה לגזרת הלחימה. בהגיעם בשבת אחר הצהריים לדרום, שובצו דור וחייליו לביצוע סריקות וטיהור באזור שדרות, אך קיבלו לאחר מכן שינוי משימה והופנו לקיבוץ כפר עזה לצורך טיהור הקיבוץ ממחבלי החמאס וחילוץ מתיישבים יהודים מהקיבוץ. במסגרת המשימה דור וחייליו פעלו לטיהור שורת בתים כשבבית האחרון שנותר, ביתו של חבר הקיבוץ שי חרמש, הם פרצו אל תוך הבית וביצעו סריקות מחדר לחדר. בכניסה לממ"ד הבית, כשדור מוביל את הכוח, חטף דור צרור יריות משני מחבלים שהסתתרו בתוך הממ"ד. דור ספג את הפגיעות ונפצע אנושות. הוא חולץ לאחור וקיבל טיפול

>> לדף ההנצחה המלא

המקום שלך בלב

יהי זכרם ברוך

>> לעמוד ההנצחה הראשי

8