חן בוכריס

מקום בלב

אתר הנצחה לבנות ולבני אשדוד ובמלחמת "חרבות ברזל" 07.10.23־ שנפלו ב

1

דבר ראש העיר

משפחות יקרות, השנה החולפת הינה הקשה בתולדות מדינת ישראל. לבטח, הינה גם הקשה ביותר עבורכם. שנה של שכול בכי וכאב. אישי ולאומי. עם חרדה מפני ההווה הבלתי צפוי ודאגה מפני העתיד הלוט בערפל. האובדן הנורא של יקירכם יקירנו: האב, האם, הבן, הבת, האח או האחות. הפרידה הפתאומית מידיד הנפש, מהשכנה, מהקרוב או מהמכר: שנפלו בקרב, נחטפו, נטבחו, נשרפו או נרצחו בידי בני עוולה.

ואנו זוכרים את כולם. אנו זוכרים את ארבעים ושמונה בנותיה ובניה של עירנו אשדוד שנלקחו מכם, בני משפחותיהם היקרים, ונלקחו מאיתנו, השותפים ליגון ולכאב שלכם.

והיום אנו מנציחים את זכרם, חוקקים את שמותיהם הקדושים ואת דמות פניהם בטבורה של העיר אשדוד. אנו עם זוכר. העם היהודי מצווה לזכור ולא לשכוח. אסון השבעה באוקטובר הוא אירוע של העם היהודי, אך גם של האנושות כולה. הוא האסון הגדול ביותר שקרה לנו מאז השואה ואחד האירועים השפלים, האכזריים והרעים שקרו בעת הזו לאנושות. לכן חובה עלינו לספר את הסיפור האמיתי. לעצמנו, לחברה הישראלית ולעולם. דרך סיפורם האישי של כל אחת ואחד מבנותיה ומבניה של העיר הנופלים והנרצחים אנו מבקשים לקחת חלק במלחמה על הזיכרון. אך מעל הכול אנו מבקשים לכבד את זכרם של יקירכם, יקירנו. כאן, בעיר בה נולדו, גדלו והתחנכו, חלמו, יצרו ובנו. קבענו את מיקום האתר בטבורה של העיר אשדוד, לא בפאתיה או בשיפוליה, כי כך אנו רואים את זכרם של אחינו ואחיותינו – במרכז הווייתנו ולא בצידה. כאן, בפסגת פארק אשדוד־ים, במקום שבו ילדות וילדים משחקים, צעירות וצעירים אוהבים, קשישות וקשישים מטיילים ונחים. כשרוח נעימה מלטפת את הפנים, והעיניים צופות אל הים התכול ואל האופק הרחוק. מקום שבו הנפש מוצאת לה מרגוע. מקום של תקווה. וכשמו של האתר כן הוא – מקום בלב. כאן בחרנו לכבד את זכרם של הבנות והבנים שאינם עוד. לזכרו של כל חלל או נרצח נטענו עץ, ולזוג נרצחים עץ משותף. סביב כל עץ, קבענו ספסל, ולידו הצבנו עמוד עם שמם הקדוש ועם דמות פניהם חרוטים בראשו. צירפנו ברקוד לסריקה, המפנה אל סיפורם המורחב של הנופל או הנרצח. אל סיפורם האישי, כפי שנרקם במלל ובקול יחד עם בני משפחתם. אנו מבקשים להכיר ולזכור את מסכת חייהם של הבנים והבנות. את החיים העשירים

2

דבר ראש העיר

והיפים שהיו להם לפני. ולא רק את שעתם האחרונה. זכרם של כל אחת ואחד מחללינו אומנם מונצח בעץ נפרד, אך העצים לא יעמדו לבדם. הם יוצרים יחדיו חורשה מלאת הוד של נופלי ונספי אשדוד מאז אסון השבעה באוקטובר. שילוב בין הנצחה פרטית ובין הנצחה ציבורית. זיכרון אישי וזיכרון קולקטיבי. בשנה האחרונה האיומה והנוראה בתולדות המדינה, האישי והלאומי, הפרטי והקולקטיבי שזורים ללא הפרד. מי שיעבור בין העצים ויתבונן בשמות, יבחין גם שהם מייצגים את כולנו. את כל העדות, התרבויות, הרקעים, אורחות החיים והמעמדות. את הפסיפס הישראלי המרהיב. פסיפס עשיר וצבעוני שהוא גם מאפיין מובהק וידוע של העיר אשדוד. פסיפס שאינו אחיד אך מאוחד. מאוחד באבל ובכאב. מאוחד בזיכרון ובהנצחה. אך מעל הכול מאוחד בתשוקה לחיים. לחיים של יצירה, של פיתוח ושגשוג. חיים של שלום וביטחון. חיים של אמונה בנצח ישראל. בעמנו. לנצח. ולהישאר עם הנצח, אך גם להיות אור לגויים. משפחות יקרות, כאב האובדן קשה. הטראומה והפצע טריים ואנו מתקשים למצוא את מילות הנחמה שיקלו את כאבכם. רוח הגבורה, המסירות וההקרבה ושותפות הגורל של הבנות והבנים העולים מסיפוריהם האישיים באתר ההנצחה הזה, הם כולם עדים לכוחות הכבירים הטמונים בעמנו. כוחות של חיות, של אמונה, ערבות הדדית, תושייה ותעוזה. כוחות של מוסר וערכים. כוחות שאינם גנוזים באף עם בעולם, מלבד בעם ישראל. נתפלל יחד שבע״ה נהיה ראויים להם. לבנות ולבנים הנאהבים והנעימים. שנשלים את הניצחון על אויבנו. שנשיב את העקורים לבתיהם. שנשיב את החטופים, החיים והחללים, למשפחותיהם. ֑ה, � ְִמ ְָ֑ע � ִ֖יְִך ִמִִדּ � ִ֔כִ, ְוְֵע ֵַ֖נ � � ֙ ִמ ִֶ֔בּ � ֤ קוֹ ֵל ְֵך � ֗ה, ִמ ְִִ֤ע � ֣ר ְיְהָֹו � ֣ה ׀ ָא ַ֣מ � � ״ ֹכּ ״ֽ � ֥רֶץ וֵֹי � ֖וּ ֵמֵֶא � � ֔ה, ְו ְָ֖שׁ � ֙ ְֻאֻם־ ְיְהָֹו � ֵָת ְֵך � ֤ר ִלְִפְֻעָֻלּ � ָ֤כ � ֨שׁ � ִ֩י ֵי � ִכּ יחד נזכור, יחד נילחם. ויחד בע״ה גם ננצח. ניצחון צבאי וניצחון ערכי מוסרי. עם הנצח ואור לגויים. יהי זכר הנופלים והנרצחים ברוך. אמן ואמן.

ד"ר יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד

צילומים: לירון מולדובן

3

על האתר

מסמל שורשים, העץ זהות, זיכרון, צמיחה ותקווה לעתיד. בחרנו בעץ אלביציה צהובה, ולאורך המתחם הוקמו גינות עם כלניות אדומות

מכיל את העמודון זהות הנרצח.ת או הנופל.ת וכולל תאורה, טקסט ושמע על מנת להנגיש את המידע לכל החפץ בו.

מסמל את המבט הספסל החוצה אל העתיד בד בבד עם מבט פנימה להתכנסות. הוא מקיף בעיגול את העץ

באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" 7־ חללי ה כאן, במתחם מקום בלב, צומחים עצים שזוכרים. לכל אחד מהם שורשים עמוקים שנשתלו בלב האדמה. לכל אחד מהם ספסל הממתין למי שיבוא ויתיישב, יתבונן ויחשוב, יקשיב למילים ולקולות וייתן מזור לליבו. במבואה העליונה ממוקמת אבן לבנה עם שמות כל החללים.

,07.10.23־ בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, ה החלה מתקפת טרור על יישובי הנגב המערבי, שגבתה את חייהם של אנשי כוחות הביטחון ואזרחים רבים מתושבי ישראל ובתוכם בנות ובני אשדוד. החברה הישראלית כולה נושאת את האובדן הגדול שהתרחש באותו יום. מתוך כוונה לאפשר מעט נחמה, הקמנו את מקום בלב – מתחם זיכרון לבנות ובני העיר,

מקום בלב נושא בחובו תקווה שנוכל לתת מקום לאבל ולכאב, יד ביד עם מקום לנשימה, לצמיחה ולהתחזקות. עבור האדם האחד. עבור הקהילה. עבור החברה הישראלית.

4

נוער וקהילה

כחלק מהחזון המחבר את הקהילה להנצחת נופליה, מינהל החינוך בעיר לקח על עצמו לשלב את תלמידי התיכונים בפרויקט. במסגרת הפרויקט, כל תיכון בעיר אימץ משפחות חללים, מהם בוגרי בית הספר ואחרים. במקביל, יקדם פעילות בית ספרית שתנציח את החללים ותלווה את המשפחה ככל הניתן. חללים. 48־ משפחות ל 43־ מדובר ב ביום הטקס לחנוכת אתר "מקום בלב", ליוו תלמיד ותלמידה מבית הספר המאמץ את המשפחה לאורך כל הטקס. שני התלמידים מכירים היטב את מהלך חיי החלל ואת נסיבות מותו.

5

חלוקת החללים לבתי הספר המאמצים

מקיף י"א סמל ראשון איתמר ברוכים רונית טל סולטן רולנד צרלסגוזף סולטן תכלת זערור אריאל גורי אולפנא סרן דור שדה אלון גל יוסף בן חמו מדרשת אמית יצחק גלרנטר ויטלי לוגבינצ'נקו אולג לפשיץ ישיבה תיכונית אמית אריה אוזן אליהו אוזן תמר טורפיאשווילי אמית טכנולוגי רס"ר שלמה יהונתן חזוט

מקיף ז' איזבלה גנדלין סמל עילאי בן מוחא יורי ליסובוי סבטלנה ליסובוי מקיף ח' רב סמל בכיר ויטלי קרסיק סמל ראשון מקס רבינוב אדם אילייב סמל ראשון סטניסלב קוסטרב מקיף ט' סמל ראשון אילי גמזו סמל שיר ביטון שני אמין רב סרן טל פשבילסקי שאלוב, עמית בוסקילה מקיף י' סמל שני רווית חנה אסייג נעמי ביכר משה דיינים סיון אלקבץ נאור חסידים

מקיף א' רב סרן אברהם חובשווילי רב סמל ראשון אליהו הרוש סמ"ר דוד רתנר מקיף ג' סרן אור מוזס רב סרן חן בוכריס רב סרן דז'ון אסלנוב רב סמל ראשון דניאלס גיל מקיף ד' דביר רחמים הילל זלמנוביץ שפרה נוי יוסף גרוס מקיף ה' ישראל צ'אנה אלעזר סמואלוב רב סמל מולוקן תשומה מקיף ו' ניר ניקיטה פופוב רוברט שאולוב

6

אסור לקטוף את פרחי הגן

הוא פרויקט הנצחה כלניות לפני הגשם לאומי לזכר קורבנות המתקפה והנופלים באוקטובר 7- בקרבות בשבת השחורה ב ומלחמת "חרבות ברזל". במסגרת הפרויקט יוצרו עשרות אלפי כלניות מקרמיקה, כסמל לצמיחה מחודשת והמשכיות של פריחת הכלניות המאפיינת את יישובי העוטף והמוכרת כ"דרום אדום". הכלניות יוטמנו במוקדים משמעותיים שונים בישראל וביניהם אתר ההנצחה "מקום בלב" באשדוד תלמידי מגמת קרמיקה של ביה"ס "גוונים" אשדוד, בהובלת הקרמיקאית אליס אוחנה, הצטרפו למיזם החשוב הזה, כחלק מהאני מאמין של ביה"ס, חיבור התלמידים לקהילה, שיתוף ולקיחת חלק בעשייה חברתית ולאומית כחלק מהיותם אזרחי מדינת ישראל. יצירתם תשולב באתר במהלך השבועות הקרובים.

7

ז"ל רב סרן חן בוכריס

מהלך חייו: רב סרן חן בוכריס - בעל הכינויים: חני, חן חן וחנצ'וק – נולד בביה"ח רמב"ם שבחיפה ביום ז' באדר ב' תשנ"ז )16.03.1997 ( להוריו אסנת ונסים. חן היה

טוטאליות מוחלטת ומסירות אמת; ותכונה הבולטת ביותר אצלו -אהבת המולדת – חן האמין בעשייה הצבאית והפיקודית והקדיש את כל כולו אליה. תמיד ראשון ותמיד הלך קדימה. גם בדרכו האחרונה – האמין חן שאין תירוצים אלא רק תוצאות. סיפור נפילתו: בשבעה באוקטובר שהה חן בבית הוריו באשדוד ולאחר הישמע האזעקות הראשונות הקפיץ את כלל כוחות יחידת מגלן לבסיסה בדרום הארץ. שם הוא עסק אישית בתדרוך ושילוח הכוחות יחד עם קצין האג"ם היחידתי סגן יפתח יעבץ ז"ל, ועם מפל"ג המ"מ רס"ן ד'. לאחר מכן יצא בוכריס עם חוליית הפיקוד ככוח חלוץ לכיוון נחל עוז. בתוך כך הם עברו מספר אירועים עם כוחות אויב וכוחות צה"ל בדרכם לקיבוץ וחן המשיך בניהול הפעלת היחידה. התמקם החפ"ק בנקודת 12:05 בשעה היערכות בסמוך לקיבוץ - לאחר שחן הפעיל כוחות נוספים של יחידת מגלן במטרה לכבוש את הקיבוץ שנפל בידי בקירוב, נתקל 12:15 כוחות נוח'בה. בשעה החפ"ק של בוכריס עם כיתת מחבלי נוח'בה ובמגע עימם בוכריס וכוחות החפ"ק הצליחו לחסל חלק מהמחבלים, אך במהלך חילופי האש נהרגו חן בוכריס, יפתח יעבץ והחובש בחפ"ק סמ"ר אפיק רוזנטל. למרחב ההיתקלות הגיעו תוך כדי חילופי האש, כוח צנחנים וכוח בפיקודו של האלוף במיל' נועם תיבון אשר נחלצו לעזרת הכוח. תוך שהוא עושה שימוש בנשקו וקסדתו של בוכריס, סייע האלוף תיבון לנטרול החוליה שנותרה ובכך הובאה לסיום ההיתקלות. לאחר מכן המשיך הכוח של תיבון וכוחות מגלן שבוכריס הזניק למרחב, לעבר הקיבוץ ולאחר שעות סיימו לטהרו מאויב ולמנוע אסון גדול כפי שהתממש בקיבוצים הסמוכים. פעולותיהם של חן ואנשיו הביאו להצלת קיבוץ נחל עוז על מאות תושביו – זקנים, הורים וטף. רב סרן חן בוכריס נפל רווק בקרב ביום כ"ב ) בן עשרים ושש 7.10.2023( בתשרי תשפ"ד בנופלו. הוא הובא למנוחות עולמים בבית העלמין הצבאי באשדוד.

אחיהם של ליאל, חיים, שלום ומצדה. חן גדל והתחנך כל חייו באשדוד. הוא למד בבית הספר היסודי 'גאולים' ולאחר מכן בתיכון המקיף ג' בו סיים את לימודיו בהצטיינות יתרה במתמטיקה ובמגמות פיזיקה וכימיה. הוא עסק בספורט ובים במהלך כל חייו ובעיקר בריצה, בכדורגל ובכדורסל ואף לקח חלק בנבחרות השונות במהלך לימודיו. אהבתו לספורט הייתה רבה והוא היה מתאמן במרחב נחל לכיש – מתאמן וחינך לאור ערכים של תחקור ושיפור בלתי פוסקים. חן אהב מאד לקרוא – ספרים, עיתונות ומדע ואף טרם גיוסו התנדב בבית הספר 'אילנות' באשדוד, שם לימד וסייע לתלמידי בית הספר דרך דרישה גבוהה לצד רגישות ותחכום. והתגייס 13 חן התמיין טרם הגיוס לשייטת שם שירת 2016 לחטיבת הצנחנים באוגוסט והצטיין בכל 202 בשנותיו הראשונות בגדוד שלב לאורך שירותו – מעת היותו טירון, דרך לוחם ומפקד כיתה ועד לתפקידי הקצונה ובכל קורס בו הוכשר לפיקוד. במהלך שירותו הצבאי הוביל ופיקד מלפנים כמפקד צוות וכמפקד פלגה על מבצעים רבים. הוא הכשיר מסגרות דרך אימונים ופעילות מבצעית רבה. לאחר שירותו בצנחנים עבר לשרת ביחידת מגלן כמפקד פלגת הלוחמים התמנה בגיל צעיר מאד לסגן 2023 ובקיץ מפקד יחידת העילית. בין תכונותיו העיקריות של חן, ניתן למנות את הבאות: יושרה ואמת - תמיד אמר אמת, מעולם לא חשש לתחקר כל דבר באופן היסודי ביותר. מעולם לא חשש ללכת עד הסוף עם היושרה, גם במחיר כבד; בחמש אצבעות - כל משימה, כל אדם, כל אתגר שניצב לפניו – נעשה מתחילתו ועד סופו. בלי לעגל פינות ובלי לספר סיפורים.

>> לדף ההנצחה המלא

המקום שלך בלב

יהי זכרם ברוך

>> לעמוד ההנצחה הראשי

8