מגזין ואקום – שנה לשבעה

אור | אופיר מליק

אור שלי, כבר שנה בלעדייך. אהובה שלי, חברת הילדות והנצח. קשה לי לחשוב שאת כבר שנה לא אתנו, לפעמים אני עדיין חושבת שהכל היה חלום.. אבל אני מרגישה אותך, אני רואה את הסימנים הקטנים שאת מפזרת לי בדרכי. לאחרונה הקדשתי לך פרויקט שלם, שהשמלה היא רק חלק ממנו שמלה מבד דריל ירוק כי מהרגע שאני זוכרת אותך את כבר חלמת על הצבא, כבר רצית להמשיך את דרכו של אבא שלך

יצרתי לבבות כי באותו יום נורא, הכדור פגע לך ישר בלב והבלאגן שמבצבץ מתוך הלבבות- כי אני לא יכולה להתחיל לדמיין מה עברת שם באותם רגעים מפחידים ומפיצי אור, כי אני הבטחתי להפיץ את האור שלך לנצח זכיתי להנציח אותך ולספר עלייך בגאווה אין קץ לספר איך בגופך הצלת כל כך הרבה אנשים אני מקווה שהפרויקט שלי גרם לך לגאווה למרות שאני מכירה אותך טוב מידי, אני יודעת שזה רגיש מידי בשבילך, שנה בלעדייך וזה לא קל יותר אני אוהבת אותך תמיד