מקום בלב - חוברת מלאה

ז"ל סמל ראשון סטניסלב קוסטרב

נסיבות מותו: סטניסלב נכנס עם גדודו לעזה לאור פריצת מלחמת 'חרבות ברזל'. האירוע הטראגי (אסון הנמר"ה) שהביא למותו התרחש בלבד. השיירה 21 והוא בן 15/6/2024- בבוקר ה 5:00 בשעה שבה נסע הנגמ"ש נסעה על ציר בשכונת תל א-סולטן במערב רפיח, כשהלוחמים עשו את דרכם אל מבנה שבו היו אמורים להתמקם. מצה"ל נמסר כי "הכלי" נפגע ממטען שהוטמן על הציר, והופעל עליהם בזמן שעברו. מאחר שמדובר בנמ"ר הנדסי, היו בדפנותיו חומרי חבלה רבים, שמשמשים את לוחמי ההנדסה בפעולתם, וכתוצאה מפיצוץ המטען, גם

לוחמים ששהו בנגמ"ש, נהרגו כולם, 8 . חומרי חבלה התפוצצו והעצימו את הפגיעה וביניהם סמל ראשון סטניסלב קוסטרב. שירותו המשמעותי בחיל ההנדסה הקרבית ודרכו שנסללה בקורס המפקדים, נגדעו עם מותו.

סטניסלב שעיצב את דמותו, ושעט כנמר לעבר מימוש חלומותיו, לא יכול היה לצפות את יום מותו, במות גיבורים! נמרים שמצאו את מותם בנגמ"ש נמ"ר הנדסי. ואף על פי כן, משהו בתוכו, ככל הנראה, ידע. אמו אלה סיפרה, שכחודשיים לפניי מותו, אסף סביבו את כל חבריו, לאורך השנים, מבית הספר ומהשכונה. הוא יצר קשר עם כולם, ואף עם אחייניתו, עמה לא היה לו קשר, במשך מספר שנים. עוד היא סיפרה שבביקורו האחרון בבית, היא לא הכירה את הגבר שעמד על מפתן הדלת, רחב הכתפיים ומגודל הזקן. הוא לא שיתף במאומה ממה שעובר עליו באזור הלחימה. הוא יכול היה לבהות "בנקודה נעלמה", במשך זמן רב, ללא מילים. כשהיה נכנס לרצועת עזה, היה נוהג לשלוח הודעה, אך בפעם האחרונה הקפיד להתקשר לאמו ולאחיותיו. באסון זה נמצא בנגמ"ש השרוף, חלקו של דף חרוך מפרק ראשון בספר "יסוד האמונה", דף ל"ז. "יש נשמות הבאות לעולם הזה בשביל לתקן דבר מסוים מאוד...על פי רוב, אחרי מותם של אלו הנשמות, האנשים שהכירו אותם, מרגישים שאלו היו אנשים מיוחדים... ובלי יצרים רעים כמעט." כזה היה סטניסלב. ילד, אח ודוד מיוחד, חביב וטוב לב שבלתי אפשרי היה שלא לאהוב אותו. עלם חמודות שהיה ללוחם, ופיקד על חייליו ברגישות ובאחוות לוחמים. כך רוצה המשפחה שהוא ייזכר.

כחלק מהנצחתו, מעניקה המשפחה לבניה את תליון " חרבות ברזל", במרכזו נמר שואג, מגן דוד עטור בצדיו בצמד חרבות. על גופם חוקקים בני משפחה וחברים על רגלם הימנית את הקעקוע פרי עטו - זוג עיניים בוכיות.

>> לדף ההנצחה המלא