מקום בלב - חוברת מלאה

ז"ל יצחק גלרנטר

מהלך חייו: להוריו גילה ורוברטו גלרנטר. 10/05/1967- יצחק (איציק) נולד ב הוא הבן הבכור והאח הגדול של מוטי ואיתי; אב לירדן, לאסף, לעומר ולעילי, וסב למיה ולרוני. איציק גדל באשדוד, למד בגנים ובבתי הספר היסודיים שז"ר והראל ובמקיף ד', והמשיך את לימודיו בבית הספר לקציני ים בעכו. לאחר סיום הלימודים, התגייס לצה"ל ושירת כקצין בחיל האוויר. בתום שירותו הצבאי, התחתן והקים את ביתו באשדוד וכשנה לאחר מכן נולדה בתו הבכורה, ירדן. לאחר מספר שנים, בהן התבסס והקים את משפחתו בעיר, עבר לעבוד כמנהל בחברת

רדימיקס לייצור בטון ומשם לעיר אילת. לאחר שנים של מגורים באילת, במהלכן נולדו שלושת בניו: אסף, עומר ועילי, החליטה המשפחה לחזור להתגורר באזור המרכז. איציק, שניהל במשך שנים רבות מפעלים לייצור בטון, בנה את ביתו ביישוב אירוס, תוך הדגשה על אדריכלות בטון, אותה הוא כל כך אהב. הבית שבנה זכה לתשבחות רבות בעיתונות הארצית והבינלאומית, והכותרת הייתה "הארמון של מלך הבטון הישראלי", כותרת שהוענקה לאור צורתו של הבית המתאימה לאישיותו היציבה והחזקה של איציק לצד איציק תכנן ועיצב את ביתו בצורה שתאפשר לו ללכד סביבו לאורך שנים את ילדיו, שהיו עבורו כל עולמו. הוא היה סבא לשתי הנכדות, מיה ורוני - בנותיה של ירדן - וכסבא צעיר ופעיל היה מחובר מאוד לנכדתו הגדולה, מיה, איתה בילה בימי כיף שבהם נהגו לאכול גלידה מסטיק, ששניהם אהבו. איציק אהב מאוד את חופי אשדוד, שם נהג לבקר מעת לעת וליהנות ממשחקי מטקות. איציק, בעל הנפש הצעירה והמראה הצעיר, אהב את החיים ונהג להשתתף בפעילויות " של הקרנבריז), Ode to My Family" ספורט ואקסטרים, להאזין למוזיקה (במיוחד לשיר ולהשתתף בהופעות ובהפסקות לבירה בבתי הקפה של רצועת החוף. איציק אהב את המולדת ואת נופיה של הארץ. הוא גידל את ילדיו תמיד, לאהוב ולתרום למולדת. במהלך חייו, איציק היה מודל לחיקוי עבור אחיו איתי, שתיאר אותו כאח בכור שהיה דמות להערצה עבורו ולימד אותו שבכוח הרצון ניתן להגיע לכל יעד. "אין לא יכול יש לא רוצה " ו"הזמן קצר והמלאכה מרובה" הם שני המשפטים שייצגו את איציק - שנחשב לאיש חזק באופיו - חכם ובעל תושייה. איציק מאוד אהב לנצל כל רגע תחת המוטו "זמן שעובר אינו חוזר" וניצל כל דקה פנויה לפעילויות שונות, החל מצפייה בסרטים שאהב דרך הופעות ועד לפעילויות ספורט בהן פעילויות אקסטרים שונות. נסיבות מותו: לפנות בוקר. כשהוא ביחד עם חבריו, היה בין 7/10/23- למסיבת הנובה, הגיע איציק ב הראשונים לעזוב את המקום עם תחילת האזעקות. הוא נהג ברכבו ולצדו חבריו שהגיעו אתו למסיבה. בדרכם חזרה, כשהם עוברים באזור עיקול מפלסים בסמוך ל"החץ השחור", נקלעו איציק וחבריו למארב מחבלים. הרכב נורה במספר מקומות ואבד הקשר עם איציק. גופות החברים אותרו ליד הרכב, אך איציק לא נמצא. היו חששות שהוא נחטף לעזה, דבר שנתמך בעובדה שהטלפון שלו אוכן ברצועה לאחר התקרית. במשך חודשים רבים, הייתה המשפחה תלויה באינדיקציה ההיא בלבד. תפקידו רב השנים בחברת הבטון. >> קישור לכתבה באתר וואלה

>> לדף ההנצחה המלא