מקום בלב - חוברת מלאה

ז"ל נאור חסידים

"דרך ארץ קדמה לתורה" הייתה דרך חיים עבורו. נאור היה איש ערכי מאוד, עם מידות ותכונות מיוחדות של נתינה, אהבת הזולת, ראיית הטוב בכל אדם וענווה. האיר פנים וכיבד כל אדם באשר הוא. נאור האמין בכך שבחיים תמיד צריך להעז ולנסות כדי להצליח, ושהדרך להצלחה לעיתים מזמנת אתגרים אשר מהם ניתן ללמוד ולצמוח. הוא דגל בכך שמכל כישלון תבוא הלמידה וההצלחה.

נאור ייזכר כילד אהוב ומיוחד, אשר הצליח להשאיר חותם בכל מקום שהגיע ולגעת בלבבות של אנשים רבים - בחייו וכך גם במותו. הואר ייזכר כאדם טוב לב עם שמחת חיים, אהבת האדם ועם נתינה, רגישות ורצון תמיד לעזור ולראות את האחר. שמחת החיים התמידית, חוש ההומור והשנינות שאפיינו אותו יהוו חלק מזיכרונו. משפחתו וחבריו יזכרו לעד את הייחודיות שלו, את הבגרות והנחישות להציב לעצמו מטרות, לשאוף למעלה ולבחור בכל שלב את הדרך הנכונה ביותר עבורו - אף אם לעיתים איננה לפי "הזרם" - אין זה הרתיע את נאור, אלא הוא האמין בדרכו והתמיד בהשגת יעדיו. נאור היה ויישאר אור של אופטימיות ואהבה. נסיבות מותו: בערב חג שמחת תורה תשפ"ג, רגע לפני יציאתו מהבית והנסיעה לכפר עזה, נאור התבונן בעייני אמו ואמר לה: "אימא, אני נוסע לכבד את הוריה של סיון". בכך נאור ביטא את שאיפתו הרוחנית בחיים, הרצון לחשוב על האחר, לשמח ולכבד. בערב החג חגג עם משפחתה של סיון, בת זוגו, את יום הנישואין של הוריה. בבוקר החג התעוררו שניהם בביתה, ששכן בשכונת הצעירים בקיבוץ, למתקפת הפתע של אויבי ישראל וכך עלו שניהם יחד בסערה לשמיים ונהרגו על קידוש ה'. בכפר עזה. 7/10/23 , נאור נהרג בבוקר שבת שמחת תורה תשפ"ג לאחר מותו, הקימה משפחתו מפעל חסד והנצחה לעילוי נשמתו ולזכותו. משפחתו פועלת רבות למען זיכוי הרבים, מפעלי הנצחה של ספרי קודש, סידורים ותהילים. משפחת חסידים כשמה כן היא, פועלת ללא לאות למען ריבוי חסדים ועשיית הטוב: ערבי גיבוש והכרת תודה לחיילים, פעילויות של חסד ותרומה, תרומות למען משפחות נזקקות והפצת הטוב בכל דרך ובכל מקום. הרצון של המשפחה להנציח את אישיותו ואת האדם המיוחד שהיה, בתקווה שכל אחד ילמד מנאור וייקח משהו מאישיותו האצילה.

>> לדף ההנצחה המלא