שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

2. עמדות ראשי הערים כלפי הליכים של שיתוף הציבור בקבלת החלטות

לעניין חשוב ומרכזי זה התייחסו כל הנשאלים, באופן מפורט. כולם ללא יוצא מן הכלל טענו שהם משתפים את הציבור בצורה זו או אחרת בקבלת החלטות, אף כי בפועל לאמירותיהם צריך להתייחס בזהירות רבה ובחשדנות מסוימת, כי לא תמיד כוונתם היא להליכי שיתוף של ממש. לעניין זה ועל מנת להבין יותר את התייחסותם של ראשי הערים לנושא, חשוב לעשות הבחנה בין שני מושגים: שיתוף ציבור מהותי לעומת שיתוף ציבור לכאורה. השיתוף המהותי הוא זה המתקיים תחת הליך מובנה וידוע מראש בכוונה לדלות ידע מן הציבור באשר להעדפותיו ולרצ ונותיו בנושא מסוים. בשיתוף המהותי לא קובעים דעה מוקדמת אלא מגבשים אותה בהמשך לדעותיו של הציבור ולהצעותיו. כפי שכבר הוזכר, אין הצעות הציבור מחייבות את מקבלי ההחלטות, אך גם אם דוחים אותן, צריך ללוות את הדחייה בנימוק השיתוף לכאורה הוא כל מה שאינו שיתו ף מהותי. אחד המרואיינים הסביר במילותיו ששיתוף לכאורה הוא למעשה שיתוף ב"כאילו". משמע, יוצאים אל הציבור לשמוע את דעתו כי זה אופנתי, כי זה נשמע טוב ונכון וגם כי אחרים כך נוהגים. אבל בעצם, הדעה הכללית קבועה מראש אצל מקבלי ההחלטות ואיש או הצעה – טובים ככל שיהיו – לא יזיזו אותם ממנה ולא ישנו את תכניותיהם. לכן, זה כאילו שיתוף, זו כאילו התעניינות בדעת הציבור, זה כאילו הרצון לפעול על פי צרכיהם ובקשתם אבל בפועל – הכל נותר בגדר של "כאילו" בלבד. לעניין זה אפשר למצוא הסבר בהמשך הדברים. משום האמור, תשובתם של המשיבים בנוג ע לכך שהם משתפים את הציבור, צריכה להבחן על פי השיטה של השיתוף המהותי, או לפחות במה שקרוב לכך. כלומר, גם אם בוצעו הליכים שלא בהתאם לכל הפרמטרים של שיתוף מהותי, עדיין ניתן לראות בכך שיתוף מהותי. לשם הדוגמה: אם בעיר מסוימת פנו אל הציבור מתוך מטרה להיעזר בהמלצ ותיו ולא קוים בסוף ההליך שלב הפרסום ברבים של הנימוקים לאימוץ או לדחיית ההצעות, וכל עוד לא נקבעו התשובות מראש וההליך לווה בכוונה כנה לדלות מידע מתושבי העיר, אזי ניתן לראות בכך הליך של שיתוף מהותי, אף אם חלקי. חלק מראשי הערים טען בלהט שהם מקיימים הליכי שיתוף עם הציבור באופן שוטף ואפילו - יום יומי. חלקם נימק את אמירתם בכך שהם פוגשים חדשות לבקרים תושבים מן העיר ומקשיבים לדבריהם, אחרים טענו שהם בקשר רציף עם התושבים באמצעות הרשתות החברתיות וראש עיר אחד טוען שהוא בעצמו עונה לפניות הרבות של התושבים באמצעות הדואר האלק טרוני. לאלה הם קוראים שיתוף ציבור, ולא היא. יחד עם זה ובהתקדמות השאלות הרלוונטיות, נראה בבירור שכל ראשי הערים של פורום ה -15 קיימו הליכים של שיתוף ציבור אותם ניתן לכנות כהליכים מהותיים – למרות שרובם ככולם דילגו על שלב פרסום הסיבה לאימוץ או דחיית ההצעות גם - אם לא בהיקפים עליהם הוצהר על ידי חלקם בראשית הראיונות. חשוב מכך, מכלל ההתייחסויות עולה בבירור שנושא שיתוף הציבור בקבלת החלטות בשלטון המקומי אינו זר לאיש מן המרואיינים וקרוב לוודאי שגם אינו זר

מפורט.

119