שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל
היא שהעיסוק בנושא זה אינו פשוט ומחייב עבודה לא מעטה. התשובות לעניין זה חולקו לשלוש קבוצות מרכזיות: כאלה ש"כבר מינו" בעל תפקיד ייחודי בארגונם לניהול הליכי שיתוף התושבים, כאלה החושבים שראוי להקדים תרופה למכה וטוענים שיחשב ו על "מינוי בעל תפקיד בקרוב" וכאלה שטוענים שכנראה "ימנו בעל תפקיד אך בעתיד". הנחת המחקר היא שמינוי בעל תפקיד ייעודי לניהול הליכים של שיתוף הציבור מונע חסמים לקיומם של ההליכים מפאת עומסי מטלות על בעלי תפקידים אחרים ברשות המקומית ומעידה על נכונות יתר לנושא מ צדו של ראש הנושא הרביעי והחשוב למחקר זה, אשר הוצלב אל מול נתוניהם האישיים של המשיבים, נוגע למוכנותם של ראשי הערים ל הטמעת הליכים שיתוף בעירם, באופן מערכתי מוסדר ומחייב. תשובות המרואיינים חולקו גם כאן לשלוש קבוצות: הקבוצה בה ראשי הערים "כבר הטמיעו" ה ליכי שיתוף באופן מוסדר בעירם, הקבוצה בה המשיבים מעידים על עצמם שהם "מאוד בעד" הטמעת הליכי שיתוף באופן מערכתי מחייב והקבוצה בה המשיבים מעידים על עצמם ש"חושבים לנכון" לאמץ הטמעה שכזו. הנחת המחקר לעניין זה היא דואלית: ראשי ערים המעידים על עצמם שהם מאוד בעד הט מעת הליכי שיתוף הציבור באופן מוסדר ומחייב בעירם הינם בעלי עמדה התומכת יותר בשיתוף הציבור בקבלת החלטות שלטוניות וגם מי שמעיד על עצמו כבאמת תומך בשיטה, לא יהיה בעל התנגדות עקרונית לאמץ הטמעה מערכתית מחייבת כזו, ואף ישאף אליה.
העיר.
סיכום הראיונות של ראשי הע רים במחקר זה מובא להלן על פי סדר תיאורם של הנושאים במהלך הסעיפים וגם תוך שילוב ההצלבות שהוזכרו, במקומות הרלוונטיים. לאחריהם יובאו המסקנות והתובנות העולות מן הכתוב.
הסעיף הראשון דן בנתוניהם האישיים של ראשי הערים ושימש בסיס להצלבות המידע והוא דן גם באשר להת ערבותם האפשרית של חברי מועצת העיר בהחלטה על קיומם או קיומם של הליכי השיתוף בערים המשתייכות ל"פורום ה -15 ". מתשובות המשיבים עולה שחברי המועצה הן מן הקואליציה והן מן האופוזיציה, אינם מהווים חסם לקיומם של הליכים לשיתוף הציבור. הם מאפשרים לראשי הערים לקיים שיתו פי ציבור ללא הפרעות, לפחות על פי דבריהם.
הסעיף השני דן בעיקר בעמדותיהם של המרואיינים באשר לקיומם של הליכים לשיתוף הציבור בקבלת החלטות שלטוניות. כל ראשי הערים שרואיינו, מעידים על עצמם ככאלה שמבצעים הליכים של שיתוף הציבור, הלכה למעשה. חלק בלתי מבוטל מן ההלי כים שהתבצעו או מתבצעים יכולים להיכלל בהגדרה של שיתופים מהותיים אף כי ברובם לא באופן מלא, כי ברובם ככולם של המקרים לא נעשה פרסום פומבי להצעות התושבים ולא נעשה כזה בנוגע לאימוץ או הדחת הצעות תוך נימוק רלוונטי. היקפי הליכי
144
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online