שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

יש מקום למעט יותר; ראש עיר בודד טען שבעירו מקיימים הליכי שיתוף "מעל ומעבר" ורק אחד טען שבעירו לא מתקיימים מספיק הליכי שיתוף ושיש מקום לעוד הרבה יותר מהם.

מאפיינים משותפים - מבחינת גילם של ראשי הערים, העידו על עצמם הרוב המכריע של "הצעירים יותר" כבעלי פתיחות גדולה יותר גם לקיומם של הליכי שיתוף בנושאים תכנוניים - הנד סיים עקרוניים. כך, לעומת חלק לא מבוטל של "הצעירים פחות" שהעידו על עצמם כמעדיפים לשתף את הציבור בנושאים הקשורים למדיניות חשובה אך לא חשובה מידי לכלל התושבים וגם לקיים שיתופים בעיקר בנוגע ליישומי מדיניות – משמע, שמוכנים לקיים הליכי שיתוף וכך הם אף עושים, אך ברמות נמוכות יותר. מן האמור עולה שככל שמתקיימים בערי ישראל הליכים לשיתוף הציבור בקבלת החלטות בשלטון המקומי, נראה כי אלה מתקיימים בעיקר בערים שראשיהם אינם נמנים על המבוגרים יותר שבחבורה, לפחות בחלק לא מבוטל מן המקרים. בנוגע לקשר שבין השכלתם של ראשי הערים ש רואיינו לבין עמדותיהם לגבי סוגי הליכי השיתוף ודרגתם, המחקר מעלה שרוב בעלי ההשכלה של עד תואר ראשון, נכונים לקיים הליכי שיתוף ברמות הגבוהות יותר, בהן גם נושאים הנדסיים - תכנוניים עקרוניים המשפיעים על כלל התושבים ורק חלקם הקטן יחסית נוטים לקיים הליכי שיתוף בנוש אים של יישומי מדיניות שכבר נקבעה. לעומתם, ראשי הערים בעלי התארים המתקדמים, מעדיפים ברובם לקיים הליכי שיתוף בעיקר בנושאים של מדיניות חשובה, אך לא לכלל התושבים. משמעות העניין היא שניתן להסיק גם אם במידה רבה של זהירות, שהליכים לשיתוף הציבור בנושאים תכנוניים ה- נדסיים, בנושאי מדיניות חשובה וחשובה פחות עבור כלל התושבים כמו גם הליכים בנוגע ליישום מדיניות מוכתבת, הינם אפשריים ומעשיים בקרב ראשי הערים בעלי רמות ההשכלה השונות. לגבי משך כהונתם של ראשי הערים שרואיינו ובהקשר של סוגי ורמות השיתוף שהם נכונים לבצע בעירם, מצ ביע המחקר על כך שראשי הערים "החדשים" ו"המנוסים" מעידים על עצמם כפתוחים יותר גם לקיומם של שיתופי ציבור בנושאים תכנוניים - הנדסיים עקרוניים. לעומתם, ה"וותיקים" דוגלים יותר ברובם בקיום הליכי שיתוף בנושאים פחות גדולים ויותר שוליים המתבטאים בעיקר ביישומי מדיניות שכבר נקבעה. הסעיף הרביעי דן בחסמים האפשריים, ככל שיש כאלו, לקיומם של הליכי שיתוף. ראשי הערים התקשו להצביע על חסמים שבכוחם למנוע הליכים של שיתוף הציבור. על אף החסרונות האחדים שהועלו על ידם, איש מהם לא ידע להצביע על חסם שמנע ממנו את קיום ההליכים עד היום. הח סמים האפשריים חולקו לשלושה רבדים: חסמים אפשריים הנובעים מאי קיומן של הבטחות לבוחר בגלל הצעות התושבים במהלך הכהונה; חסמים אפשריים בגלל העלות הכספית הנדרשת לקיומם של הליכי השיתוף; וחסמים אפשריים הקשורים לעובדה שברוב המכריע של הרשויות שנבדקו, ביצועם של הליכי השיתוף מופקדים בידי בעלי תפקידים שאינם מיומנים לכך ושמטלה זו הינה נוספת על המטלות הרבות האחרות בעבודתם.

רובם המכריע של ראשי הערים מאמין שמעצם היציאה אל הציבור לשאול לדעתו בנושאים עירוניים, אין הפרה של הבטחתם האישית לבוחריהם בימי מערכת הבחירות. חלק מראשי הע יר

147