שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

ובעיקר אלה המכהנים בערים הגדולות יותר, לא חשבו שיש צורך בהעמדת תקציב ייעודי וצבוע לקיומם של הליכי הציבור, אך לעומתם אלה המכהנים בערים הפחות גדולות חושבים שהנטל התקציבי לכך מורגש גם מורגש ולכן ראוי יהיה להעמיד תקציב ייעודי כזה. חלק מראשי הערים חושב שניה ול הליכי השיתוף בידי פקידות העירייה הינו מספק למרות העובדה שקיומם כרוך בעבודה לא מעטה – נוספת על השוטפת שלהם. להבנתם, הם בעלי אינטואיציה מבורכת המאפשרת הצלחה בניהול ההליכים, למרות העדר השכלה פורמלית לעניין זה. יחד עם זה חלקם טען שהנושא מצדיק מחשבה נוספת מצ דם לעניין זה שאינו נראה בעיניהם כבלתי סביר. לתשובות של פרק זה נעשתה הצלבת המידע בהקשר למוכנותם של המרואיינים להעסיק בעל משרה ייחודי לנושא. מאפיינים משותפים - גילם של ראשי הערים שרואיינו יכול להצביע על מגמה בכל הקשור לנכונותם ומוכנותם להעסיק בעל משרה ייחוד ית לקיומם וניהולם של הליכי השיתוף בעירם, או על נטייה שכזו – לפחות על פי עדותם. מניתוח הראיונות בנושא זה עולה ש"הצעירים פחות" טוענים בחלקם הפחות גדול שבקרוב אולי יבדקו אפשרות העסקת נושא משרה ייחודי לטיפול בשיתופי הציבור, בחלקם האחר והגדול יותר טוענים שיחשבו על כך אך רק בעתיד. לעומתם, ה"צעירים יותר" טוענים כולם שיחשבו על כך כבר בקרוב ואחד מהם אף הוציא רעיון זה כבר אל הפועל. מכאן לכן ניתן להסיק אם כי בזהירות רבה, שייתכן שהעסקת עובדים ייחודיים לנושאי שיתוף הציבור ברשויות המקומיות תחל דווקא מראשי הערים הפחות מבו גרים. בנוגע להשכלתם של ראשי הערים בהקשר של העמדת משרה לבעל התפקיד האמור – מצא המחקר כי איש מבין המרואיינים לא פסל את הרעיון. יחד עם זה מתשובותיהם עלה שרובם של ראשי הערים בעלי התארים האקדמיים המתקדמים ייטו יותר להקדיש מחשבה לנושא בהקדם ואולי בקרוב, מאשר בעל י תארים אקדמיים ראשונים שיחשבו על כך אבל רק בעתיד. למרות שראש עיר ללא תואר אקדמי כבר מינה בעל תפקיד כזה בארגונו, מן האמור עולה שהסיכוי להעמדת משרה ייחודית לניהולם וקיומם של הליכי שיתוף ברשויות המקומיות בישראל, הינו טוב יותר בקרב ראשי הערים בעלי ההשכלה הרחב ה יותר, הבאה לידי ביטוי בתארים אקדמיים מתקדמים, לפחות לכאורה. באשר למשך כהונתם של ראשי הערים שהתראיינו ולקשר האפשרי בנוגע לנכונותם בוותק זה או אחר להעמיד משרה ייחודית לשיתופי הציבור בעירם, המחקר מעלה שרוב ראשי הערים ה"חדשים" יבדקו אולי בעתיד האם להעסיק בעל משרה ייחודית לניהול הליכי שיתוף הציבור בעירם, לעומת "המנוסים" בהם אשר מעידים על עצמם שבקרוב יבדקו אפשרות זו. בקרב "הוותיקים" הדעות זהות כמותית בין מי שטוען שישקול זאת בקרוב לבין מי שיעשה זאת בעתיד, אם בכלל. משום האמור נראה שהעמדת המשרה האמורה הינה בעלת סי כוי גדול יותר להישקל על ידי ראשי הערים בעת הנראית לעין, בעוד הטוענים כך נמנים על "המנוסים" ועל "הוותיקים", המהווים שני שליש מכלל המרואיינים.

148