שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

גישה קלה יותר לאמצעי התקשורת הששים לכל מידע היכול לעניין את ההמונים וגם בימים שלתושבים אפשרות ביט וי קלה ומהירה באמצעות המדיה החברתית – מתקיימים שני תנאים מקבילים: האחד הוא הבלטת השינוי בדעת הקהל היכול לסייע לחתירה לשינויים מבניים מוסדיים אך השני הוא החשש של הנבחרים בדיוק מאותן הסיבות – גישתם הקלה לתקשורת ההמונים והבעת כעסם לידיעת הכלל. זהו הרציונל המס ביר האפשרי היכול לעמוד מאחורי ספקנותם של חברי מועצות הערים, יש שיגידו המוצדק ת , בנוגע לקיומם של הליכים לשיתוף הציבור באופן מוסדר. חברי מועצות הערים הספקניים - המצדדים בקיומם של הליכים לשיתוף הציבור, ריכזו את תשובותיהם בארבע הקטגוריות הבאות: ) 1 ( חלק גדול במיוחד מן המשיבים סבר שדעת התושבים חשובה מאוד לנבחרי הציבור. כך, כי זו חכמת ההמונים המזככת את הממוצע החכם של הרצונות והצרכים שלא אמורים להיות מנובאים על ידי מקבלי ההחלטות העירוניים. במפגשים מתקיים סיעור מוחות המביא לשדרוג איכות ההחלטות המיטיב עם כל ה צדדים וגם, שללא קיומם של הליכי השיתוף על הדיונים המתקיימים בהם הנבחרים לא באמת יכולים להבין את הצרכים ואת הרצונות של התושבים בנושאים ממוקדים. ) 2 ( חלק אחר מן המשיבים סבר בשיעור משמעותי מן המקרים ששיתוף הציבור מגביר את המעורבות האזרחית של התושבים בכל הנוגע לעירם. בתוך כך הם סברו שקיומם של המפגשים עם התושבים יש בכוחו להגדיל את האמון בינם לבין הנבחרים המקומיים ועל ידי כך גם להקטין התנגדויות אפשריות להחלטות המתקבלות, גם כשאלו אינן תואמות את הצעותיהם האישיות. עניין זה הופך את קיומם של ההליכים לשיתוף הציבור לדעת רבים מן המשיבים, להליכים חשובים במיוחד. ) 3 ( חלק קטן יותר של המשיבים נתן הסבר אחר ליתרון שבקיומם של הליכי השיתוף עם התושבים. לדעתם, הציבור אינו מודע מספיק לכוחו הרב ולכוח השפעתו ולכן חשוב לדחוף אותם לצאת מן האדישות, להגיע למפגשי הציבור ולהשפיע באמצעותם על ה החלטות בנושאים הנדונים והקשורים לאיכות חייהם. )4 ( אחדים מן המשיבים סברו שאין טעם לפסוח על קיומם של הליכים לשיתוף הציבור משני טעמים מרכזיים: האחד הוא שככל שהם מתקיימים בעיר אחרת וללא כשלים בולטים, גם תושבי עירם ירצו לחוות בעצמם תכופות את סיכויי השפעתם על מ קבלי ההחלטות וליהנות כדבריהם מדמוקרטיה מתקדמת יותר. השני הוא שככל שזה קורה וימשיך לקרות, בעתיד לא יתנהל לדעתם שלטון מקומי דמוקרטי בלי לשתף את הציבור בקבלת החלטות. משום האמור הם סבורים שקיומם של הליכי השיתוף, מוצדק ואף נחוץ הוא. חשוב להדגיש כי שיעור התומכים והמתנגדים לרעיון שיתוף הציבור על פי התשובות לשאלה פתוחה וכללית זו, דומה לזה של התומכים והמתנגדים כפי שעלו מיתר התשובות לסקר. לכן גם חשובה ההבחנה כי כמות התשובות החופשיות התומכות רבות מאלו המצביעות על חסרונות השיטה, ביחס דומה.

לעומת

סיכום הממצאים

סקר זה חתר להבין את עמדתם של חברי מועצות הערים החברות ב"פורום -ה 15 ", על מנת לבדוק את הסיכוי להטמיע במסדרונות השלטון המקומי בישראל שיטה מוסדרת ומחייבת לקיומם של

195