שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

פרק 5 – ממצאים עיקריים

מ חקר זה ביקש כאמור לבחון את עמדתם של נבחרי הציבור בשלטון המקומי בישראל בנוגע להליכים לשיתוף הציבור, במטרה לעמוד על נכונותם כמקבלי ההחלטות להפכם להליכים מהותיים, מוסדרים ומחייבים. לשם בדיקת הייתכנות ולאחר הצגת סקירת הספרות בנושאים הרלוונטיים למחקר, חולקה הבד יקה לשלושה נתיבים מרכזיים: נבדקו כמקרי בוחן הליכי שיתוף הציבור ש בישובים רבים ושונים בישראל בדרך לעדכון תכניות המתאר הכוללניות שלהם ואת דרך ביצועם וניהולם ; רואינו כל ראשי הערים העצמאיות - כלכלית בארץ ונותחה עמדתם של חברי המועצה של אותן הערים. משכך, ניתן כעת לדון בתובנות שהועלו בנתיבים השונים תוך זה יחתור לבדיקת הייתכנות האמורה תוך מענה לשלוש שאלות מרכזיות הנראות כנדרשות, לפי הסדר הכרונולוגי המתבקש: ) 1 ( למה בכלל לשתף את התושבים בקבלת החלטות? ) 2( מדוע לקיים הליכים לשיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל באופן מערכתי מחייב? )3 ( כיצד להטמיע רפורמה מעין זו? התשובה המשולבת לשאלות אלה אמורה להוות בסיס יציב למענה לשאלת המחקר המרכזית ולהשערות המוקדמות כפי שהוצגו בפרק המבוא. ביניהן ואל מול העולה מסקירת הספרות ומן המסגרות התיאורטיות. התשובה לשאלה ראשונה וחשובה זו מבקשת להציג את הרציונל שמאחורי מחקר זה. שהרי אם אין צורך או יתרון למאן דהוא בעצם השיתוף, מי בכלל יכול לפלל להטמעתם של הליכי שיתוף כהליכים מחייבים בשלטון המקומי בישראל , ולשם מה? כמו כמעט בכל עניין, גם לנושא שית וף הציבור בקבלת החלטות שלטוניות יש יתרונות אך גם חסרונות. כך עולה משלושת נתיבי המחקר שנסקרו. החסרונות, אף אם אינם רבים באופן כמותי, הם חשובים, בעלי משקל סגולי גבוה ומאתגרים במיוחד. אחד מהם ואולי החשוב מבניהם נוגע לכמות המשתתפים במפגשי התושבים. סוגיה זו עלת ה בשלל הראיונות והסקרים שבוצעו במהלך מחקר זה. הטענה המרכזית שהועלתה היא שלמרות המאמצים המושקעים על ידי הרשויות המקיימות הליכים לשיתוף הציבור, התושבים אינם מגיעים אליהם בהמוניהם או לפחות במידה המתבקשת. אף שמידה זו אינה מוגדרת כלל, ברורה ההבנה שגם בנושאים חש ובים לחיי הפרט – בעתיד הקרוב או הרחוק – רבים מן התושבים אינם ששים לעיתים קרובות להגיע על מנת לשמוע ולהביע את דעתם בנושאים שעל הפרק. טענה זו מוקדה לעיתים גם במקרים ספציפיים מאוד. כך למשל, אם מקיימים הליך שיתופי לקביעת הפעילות השוטפת במוסד המעניק שירותי פנאי לבעלי מוגבלויות, ניתן לצפות שבעלי נכויות יפקדו את המפגשים, ככל שהוזמנו אליהם, אך לא תמיד הדבר כך. הסיבות להעדר משתתפים בכמויות גדולות במפגשי הציבור יכולות להיות אחדות, וביניהן: חוסר עניין מצד המוזמנים בנושא שעל הפרק, מחשבתם של התושבים שאין בכוחם וביכולתם להשפיע ועד חוסר אמונם במערכת השלטונית. למה בכלל לשתף את התושבי ם בקבלת החלטות?

קוימו

– הצלבתן

פרק

207