שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

תעבוד בשקיפות רבה יותר, תנמק את מהלכיה ואת אימוצן או את דחייתן של הצעות התושבים גם באמ צעי התקשורת, כך ילך ויגדל האמון בהליך עצמו כהליך נורמטיבי הבא להיטיב עם ההחלטות המשפיעות על חיי התושבים. הטענה הנוספת בגין הזמן הנדרש ויש אומרים המתבזבז לקיומם של הליכי השיתוף, העלול להאריך את זמני ביצועם של פרויקטים , אינה ניתנת לביטול. יחד עם זה ועם שקלו ל הכדאיות של הזמן המושקע אל מול היתרונות האפשריים כפי שיפורטו להלן, נראה ש ראויה וכדאית. בנקודה זו יצוין שעבודות התכנון וההכנה לפרויקטים שונים בשלטון המקומי נעשות במקביל לקיומם של הליכי השיתוף, ברוב המקרים. יוצא מכך לכן שככל שלהליכי השיתוף נדרשת תקופ ת ביצוע, הרי שאין לזקוף את כולה להארכת מועדי הסיום של הפרויקט הנדון. בהמשך לנאמר נראה, כי הטענה הנוגעת לאינטרסים השונים במהלך הליכי השיתוף, הינה חשובה במיוחד. כך כי לדברי המחזיקים בטענה זו, יכולים להתקיים במהלך מפגשי הציבור ניסיונות מצד אינטרסנטים שונים לה שפיע על הדיונים באופן שאינו משרת את טובת האחרים או את טובת הכלל. מדובר באינטרסים פוליטיים ולא פוליטיים המכוונים לרצות קבוצות כאלה ואחרות לקידום ענייניהן, בלי להתחשב בצרכים של אחרים או בתוצאות עבורם. לעניין זה כדאי לזכור את שהובהר בפרק סקירת הספרות קה שבתוך בוצות המשתתפות בדיונים לא הרוב קובע אלא הדיון של הערכת העמדות המגיע לכדי תוצר מוסכם , עמו יכולים לחיות רוב המשתתפים ושהליכי השיתוף יכולים להביא לקואופטציה של קבוצות שוליים . בנוסף, יש לזכור כי ה הציבור במפגשי התושבים ובכלל אינן אלא בגדר של המלצות ואינן מחייבות את מקבלי ההחלטות לאמצן, אם הן אינן תרות אחר הפתרונות הרצויים על פי תפיסתם של אלה האחרונים. את דחייתן או אי אימוצן של ההצעות, על מקבלי ההחלטות לנמק ולפרסם ברבים. כך הרווח יהיה , וגם יבינו התושבים את השיקולים שמאחורי ההחלטות הללו. הדבר נכון גם לגבי הטענה שקשה לרצות את כולם. גם כאן ברור החשש מפני מצב של אכזוב תושבים שהצעתם לא נתקבלה אך גם כאן פרסום השיקולים לבחירה מבין ההצעות שהוצעו יכול לפעול לטובת מקבלי ההחלטות, כאשר התושבים יבי נו את הרציונל שמאחורי הדברים. בכלל, חשוב לזכור בהמשך לנאמר ש הליכי שיתוף אינם מהווים מטה קסם שיפתור את כל הבעיות החברתיות והכלכליות, וגם ש אין בהם כדי למנוע כליל השפעות של בעלי עניין וכוח. אך יתרונם הוא בכך שהדברים נחשפים יותר בפני הציבור, הן מבחינת מידע על הנעשה והן מבחינת הידע שנציגי סופגים במהלך הדיונים . גם יתקיים סינון של ההצעות במטרה לבחור את הטובות והרצויות בהן בלבד ש כמובן שאל מול החסרונות שתוארו, יש בהליכים לשיתוף הציבור בקבלת החלטות שלטוניות גם יתרונות, והם לא מועטים. בפרק סקירת הספרות הוסבר שהדמוקרטיה , , פגמיה היא הדרך . אחרת בתוך כך, הדמוקרטיה ההשתתפותית כפי שצוין שם, דוגלת בחירות החיובית וחותרת להתערבות ולשינוי יותר לשלוט במדינה מכל -אל חלופה דמוקרטית

ההשקעה

הצעות

– כפול

הציבור

למרות

הטובה

שיביאו

ושל פרטים

אינטרסים של

מהעדפתם של

בחברה ,

ולהקטנת

לחלוקה

מתוך חשש

פערים

צודקת

על קבוצות . הכללי הליכים לשיתוף הציבור בהם עוסק מחקר ז ה הינם החוליות הבונות את הדמוקרטיה ההשתתפותית ונדמה שהנימוק לטיבה כאמור, יכול להספיק על מנת לשכנע בכדאיות חיזוקה. למרות זאת, אין כוונה להותיר את היתרונות של השיטה ברמה האינטרס

חשבון

209