שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

הקריטריונים לבחירת המשתתפים - זהו השלב המורכב מבין כולם. הרכבים של אוכלוסיות שונות בישובים שונים אינם הומוגניים. מטעם זה ברור כי בחירת המשתתפים או במילים אחרות בחירת וועידת האזרחים, אינה פשוטה כלל ועיקר. ראוי לציין כי למודל מגבלות לא מעטות - האם צריך לתת ייצוג של משתתפים בוועידה בהתאם לגוד לן של קבוצות משנה באוכלוסייה? בעיר שחלק מתושביה הם עולים למשל, האם קבוצה זו מחייבת ייצוג יחסי? ומה עם התפלגות העולים עצמם? כיצד משתפים למשל אוכלוסייה חרדית שאולי תירתע מלהשתתף בדיונים בהם מצויות נשים? חלוקה בולטת נוספת היא חלוקת הגיל. ברור כי נושאים מסוימי ה ם מתאימים לצעירים אינם חייבים להתאים לטעמם של המבוגרים יותר, ולהיפך. מכאן שיש לקחת בחשבון, כי בכל ועידת אזרחים שלא תקום, לא יתאפשר ייצוג שווה, ההולם את כולם. בנוסף, פרויקטים שונים של שיתוף מנציחים את דפוסי ההשתתפות הקיימים: תת - ייצוג של קבוצות ה"לא משתתפים " המסורתיות ובהן אזרחים הנמצאים בתחתית הסולם הסוציו - אקונומי )רמת השכלה ורמת הכנסה נמוכים(, קבוצות מיעוט, נשים וקשישים. אך חשוב להבין כי בתהליך זה לא "הרוב קובע" אלא מתקיים דיון והערכה של כלל העמדות, מתוך שאיפה להגיע עמו יוכלו לחיות לפחות על רכז פרויקט השיתוף מטעם הרשות המשתפת להקים צוות לא גדול, למיון המועמדים ובחירתם בהתאם לקריטריונים המוקדמים. יובהר שכמות המועמדים בכל הליך שיתוף תיגזר מן המקרה הנבחן. כך למשל הליך שיתוף בנוגע לנושא שכונתי יוכל לכלול כמות שונה של משתתפים מאשר נוש א כלל יישובי. רצוי שהצוות יכלול הן נציגים מפקידות והן נציגי ציבור, למען איזון החלטותיו. על הצוות לבחור , למקרים של הליכים מקומיים יותר, בעשרים משתתפים מכלל המועמדים. מספר משתתפים כזה – כפי שנקבע במקרים אחרים במדינות רבות – מבטיח ריבוי דעות מחד אך גם ד יון ענייני מאידך. במקרים בהם ייערכו הליכי שיתוף רחבים יותר להליכים כלל יישוביים וככל שכמות המועמדים לשיתוף מאפשרת זאת, חשוב לחלק לצורך הדיונים את המשתתפים לקבוצות דיון קטנות שבכל קבוצה כמות המשתתפים תשאף שלא להיות גדולה מעשרים משתתפים בה. הקריטריונים לבחיר תם של המשתתפים ייבחנו כאמור על פי הנושא הנבחר לצורך השיתוף. כך למשל, לנושאים מסוימים ניתן לבחור בבעלי מקצוע רלוונטיים מקרב המועמדים להליכים . בפני הווע י דה יוצגו כל הנתונים הרלוונטיים מטעם הרשות הממסדית , הקשורים לנושא ב – שקיפות מקסימאלית. בנוסף, יועמד ל רש ות הווע דה י הנבחרת התקציב לביצוע הפעילות, לצד תקציב נוסף ליועצים שייבחרו על ידה. יועצים אלה יכולים להיות מכל תחום לפי הבנת י הווע חברי של ם דה המשתתפת. כך רצוי, שמא העמדת יועצים על ידי הרשות עצמה תיתפס כהעמדת "יועצים מטעם" במט רה להטות את בחירתם. למידת הנושא על ידי הווע י דה הנבחרת - המשתתפים בתהליך.

לתוצר

רוב

הרשות

י הווע דה הנבחרת תקיים ישיבות לפי הצורך בהן ישתתף גם רכז הפרויקט מטעם . הרשות

השתתפותו חשובה כאמור לניווט הדו - שיח בין כלל המשתתפים. לאחר קריאת חומר העזר שהוצג בפניה על ידי הרשות , לאחר התייעצות עם אזרחים נוספים ועם המומחים שבחרה וכן לאחר קי ום דיונים להחלפת דעות המשתתפים, תכתוב הווע י דה מסמך מסכם המהווה את הצעתם הממוקדת לעניין הנושא הנבחר. התהליך כולו צריך להיות תחום בזמן. על הרשות המשתפת לפרסם ברבים

53