שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

לא תמיד היא תבחן את הרציונל שמאחורי הדחייה אלא תעדיף לבטח לנגח את מקבלי ההחלטות כמי שלא מוכנים לקבל את דעת הרוב, הלא הם התושבים . ואולם למרות האמור, נימוק משכנע לדחיית הצעות תושבים יכול לדימוים של מקבלי ההחלטות, בהם הפוליטיקאים,

םתרו ל דווקא

בשל מוכנותם לשקיפות ולדאגתם לאינטרס הכללי .

היתרון של תהליך ממוסד והמתבצע על פי כללים והנחיות מוכתבות הוא שלכולם ברור מה צריך לקרות, והשיתוף אינו תלוי בשיקול דעתם הבלעדי של מקבלי ההחל טות, העלול להיות במקרים

בעיקרון השיתוף מצד הנוגעים בדבר,

ענייני. יחד עם זה, אם אין רוב- תמיכת

מסוימים בלתי

מיסוד ההליכים לא יעזור כי תמיד תמצאנה הדרכים לעקיפת ההנחיות הממוסדות.

בעיה נוספת היא הקושי בקביעת הקריטריונים, שהרי כל מקרה שונה ממשנהו וקביעתם מראש עלולה למנוע גמישות והתאמה לנסיבות. למרות האמור, מיסוד מוכתב של הליכי שיתוף הציבור משמעו מחויבות עקרונית ומעשית, הכוללת הקצבת משאבים של זמן, כסף וכוח אדם מתאים. הנחת היסוד להטמעת הליכי שיתוף באופן מערכתי מחייב בשלטון המקומי בישראל היא, שהשיטה הממוסדת והמוכת בת תחייב את ביצועם של השלבים השונים אשר יבטיחו שקיפות מצד מפעיליה.



סקירה זו הקיפה את המושגים הבסיסיים להבנתו של נושא מחקר זה, לצד התייחסויות נוספות המבהירות מנגנוני ביצוע אפשריים , ברמות שונות. צוין כי הליכים של שיתוף הציבור תופסים מקום מרכזי בהתפ תחותה של הדמוקרטיה ובמנהל המודרני, ומהווים אסטרטגיה המכוונת להגביר את מעורבותם של התושבים בתכנון וביישום תכניות של ארגונים ממשלתיים. עוד צוין כי

לרשות

של אנשים בהחלטות

בתהליך קבלת ההחלטות מבטא

הנוגעות

שיתוף

שיתוף הציבור

ולרשות הציבורית ו הוצגו מודלים שונים לקבלת החלטות. הובהר כי

, הפרט

הקבוצה

לרשות

הישענותם של , מומחים לא בהכרח מולידה החלטה נכונה , גם משום ש אלה האחרונים אינם תמיד לגמרי אובייקטיביים. מנגד הובהר, שאמנם הליכי שיתוף המדיניות על יועצים

קובעי

אינם

למנוע

החברתיות והכלכליות כדי הםב אין וגם ,

כל את שיפתור

מהווים מטה

הבעיות

קסם

בפני הציבור הן ,

בכך שהדברים נחשפים

יתרונם הוא

. וכוח עניין

של השפעות

מבחינת

יותר

בעלי

השונים.

, הדיונים

והן הנעשה

על מידע

מבעלי המקצוע

שנציגיו סופגים במהלך

מבחינת הידע

תכנון

צוינו רבדי השיתוף , זה הארצי וזה המקומי , והוסבר כי האחרון מעשי יות ר כי נושאים כ

מו

את המתגוררים סמוך למפגעים, ובעבורם הן שאלות

ותחזוקה לקויים של ביוב ובניינים מעסיק

ים

אולוגיות . עוד צוין שהליכי שיתוף הם מעשיים יותר במישור

הרבה יותר פרקטיות מ יאיד אשר

המקומי גם בגלל קרבתם הפיזית והגיאוגרפית של התושבים אל מקבלי ההחלטות, גםו מכיוון שמדובר במסגרת מצומצמת של אנשים בעלי מכנה משותף שבה אפשר לנהל דיונים פתוחים ויעילים. צוין הסולם בן שלושת השלבים המתארים את רמות השיתוף, משלב היידוע הבסיסי יותר ועד לשלב של התקציב המשתף, הגבוה ביותר , ואף צוין שככל נוטלות חלק הלגיטימיות הדמוקרטית. הוצגה ההבחנה שבין השיתוף המהותי לבין זה הפורמאלי בלבד, שאינו אלא עלה תאנה מתחזה , בשיתוף הצי גבוהות של השתתפות כך , של רמתה

שיותר זירות

עולה

בור עם רמות

55