פנזין 70 שנה לאשדוד
עוגן נעורייך מאי בראלי
קטפו פירות אסורים ונגסו בהם בתאווה, ואת שמרת על אהבתם בחום ודאגה. עיר נמל שקטה וקסומה מהווה לנפשי עוגן אמת. ובכל עת שאניית ריקנות שטה בלבי,
נוף ילדותי הקורא בשמך הזכיר ללבי את קולה הענוג של מנגינתך. לעולם יופייך לא יהיה זר לשירתי, ותמימותך מעלה ספקות בטוהר אהבתי.
בחולות הזהובים צחוק נעורים העצים את פלאייך,
אזכור לעד כי עינייך פקוחות לעבר מסעי.
וגלים מתנפצים בחופים סוערים סיפרו לנפשי סודות כמוסים על תשוקותייך.
בשבילי האהבה המובילים אל גן השושנים, צעדו אוהבים צעירים. מהעצים הירוקים
Made with FlippingBook flipbook maker