שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

נכון של הדיונים במהלך המפגשים, פרסום ברבים של הצעות התושבים ונימוק לאחריהם לסיבות האימוץ או הדחייה של ההצעות, יכולים לתרום להגברת האמון של התושבים בהליכים עצמם. ככל שהאמון יגבר – גם אם אין מדובר בהליך קצר – ניתן להניח שיגדל הסיכוי להשתתפותם של רבים יותר מן התושבים במפגשים, שהם יאמינו יותר בצד קת קיומם, שיחשדו פחות בנבחרים שמאחוריהם – לפחות בעניינים אלה ואולי בכך תתעצם יותר ההשתתפות הפוליטית העירונית, כשאיפתה של הדמוקרטיה ההשתתפותית. יידונו במפגשים אליהם הם מוזמנים, אמורה לכלול את הנושא לדיון, את הרקע הכללי, את הידוע לרשות בנושא, את האלטרנטיבות האפשריות ככל שידועות כאלה, את התקציב המוקצב, את ההשפעות הידועות או המשוערות שמאחורי האלטרנטיבות וכל פרט אחר שיסייע ב ידי התושבים להביע את דעתם בנושא. ככל שידועות מגבלות מסוימות, יש להציגן. הסברה מעין זו ככל שהיא מתבצעת, מחייבת שקיפות ומקשה על קיומם של הליכים שתוצאותיהם נקבעו מראש על ידי המארגנים. מאוחר יותר, פרסום ברבים של הפרוטוקולים של הדיונים ובהמשך הצעותיהם הממוקדות של התושבים כפי שעלו במפגשים מציב קושי נוסף בפני ספקולנטים המעוניינים להתהדר ב"נאורות" בדמות שיתוף התושבים כאשר אין כוונתם לכך באמת. ולבסוף, פרסום ברבים של הנימוקים שהביאו לאימוץ או לדחיית ההצעות שהוצעו – אמור להציג בפני הציבור הליך מסודר, מנומק ומקצועי בדר ך לקבלת החלטות לטובת ציבור רחב או לטובת הכלל. הדגש הוא על הנימוק, העשוי לשכנע בכוונות השקופות של המחליטים שכפי שכבר הוזכר, עשויות להתקבל בהבנת יתר גם בקרב אלה שהצעותיהם נדחו. עניין נוסף קשור קשר ישיר לנושא מניעת ההתנגדויות. בנקודה זו יאמר שבתמיכת העדויות ש נאספו במחקר זה מדבריהם של המרואיינים השונים ומן המשיבים לשאלות במהלכו, ברורה התובנה כי גם החלטות פחות נוחות עבור התושבים, תתקבלנה ביתר הבנה וסלחנות בעקבות הליכים לשיתוף הציבור, מאשר בלעדיהם. בהמשך לכך מסיק מחקר זה כי ככל שיתקיימו הליכים לשיתוף התושבים בתכ יפות סבירה ובנושאים מגוונים, ההבנה האמורה תהיה נכונה גם להחלטות שלשם קבלתן לא קוימו ההליכים. אם וכפי שכבר הובהר ונותח, קהל רב יותר יגיע למפגשי השיתוף וכתוצאה מכך יגדל מגוון הדעות וההצעות שיביא לכדי החלטות שלטוניות טובות יותר – כולם ייצאו מכך נשכרים. במילים אחרות, ניתן לה ברמה גבוהה של סבירות שהטמעת רפורמה המבוססת על הפעלת הליכים לשיתוף הציבור באופן מערכתי מחייב תקטין את ההתנגדויות לרוב ההחלטות המתקבלות, אף כאלה שלא התקבלו במהלך שיתופי ציבור ועל ידי כך תגביר את הלגיטימציה השלטונית, גם בזכות איכותן של ההחל טות שנתקבלו ובשל אופן קבלתן. הצדקה נוספת ולא פחות חשובה להטמעתה של רפורמה מבנית בשלטון המקומי בישראל בדמות הסדרתם של הליכים לשיתוף הציבור באופן מערכתי מחייב הינה ההצדקה הבאה: לדעתם של חברי מועצה לא מעטים - כפי שעלתה מתשובותיהם לסקר שפורט בפרק הרלוונטי בע - ירם לא משתפים מספיק את התושבים והליכי השיתוף בעירם אינם מתקיימים לעיתים קרובות מספיק, לעיל הוזכר כי הליכי השיתוף מחייבים שקיפות יתר מצדם של נבחרי הציבור ונראה שזה הזמן להרחיב על כך ולהבהיר. ההסברה ה מקדימה לתושבים בנושאים

אשר

סיק

215