שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

לטעמם. עמדתם זו אגב, אינה חופפת לחלק נכבד מראשי הערים , שטענו בראיונותיהם כי בעירם נעשים הליכי שיתוף במידה מספקת. אך אין בכך כדי להפתיע. סביר להניח שראשי הערים יתקשו להודו ת מצד אחד שהם בשיתוף הציבור ומנגד שהם לא משתפים אותו מספיק, למרות שהיו כאלה – אף אם מעטים - שכן הודו בכך. חברי המועצה , יאמר, היו פתוחים יותר בתשובותיהם בעניין זה והתבטאו אחרת: כשלוש ה ם רבעי מחברי האופוזיציה העידו על כך שבעריהם לא משתפים כמעט את התושב ים ובקרב חברי הקואליציה עצמה, אלה האמונים על הנושאים המוניציפאליים כנבחרים ממונים על תחומי העשייה השונים - רק כשליש העידו על כך שבעירם משתפים את התושבים במידה מספקת. היתר העידו כי משתפים מעט ומיעוטם העיד כי לא משתפים אותם במידה מספקת. מן האמור עולה כי יש מ קום לעוד – גם לדעתם של חברי הקואליציה וגם לדעתם של חברי האופוזיציה בערים השונות. עניין זה מצדיק התייחסות מחודדת יותר. בפרק סקירת הספרות תוארה ההשתתפות בפוליטיקה העירונית כפעולה התלויה בהתנהגותם של השלטון המקומי, הקבוצות המאורגנות והתושבים הבודדים, שתגובת ם לדמוקרטיזציה של הפוליטיקה העירונית קשורה לחלוקה מחדש של העוצמה ביניהם. הודגש שם שתכניות פדרליות לעידוד הדמוקרטיה העירונית בארצות הברית נתקלו בקשיים כי הדרגים הפוליטיים והביורוקרטיים לא שיתפו פעולה מחשש לאיבוד עוצמה וכן שהשלטון מעדיף שיתוף פעולה עם קבוצות אינטרס היכולות להציע תמיכה פוליטית מאורגנת בעת בחירות. בנוסף צוין שקבוצות האינטרס, בהן גם המפלגות הפעילות בפוליטיקה המקומית, עשויות להתנגד להשתתפות של תושבים משום החשש מכניסת שחקנים חדשים לתהליך המיקוח הפוליטי. לעומת האמור ועל פי התובנות של מחקר זה, התמונ ה נראית אחרת. כך, כי בכל שלבי המחקר הובהר ובאופן נהיר כי נבחרים פוליטיים למיניהם, כמעט באופן גורף, אינם מתנגדים לשתף את התושבים בקבלת החלטות ואף תומכים בעניין זה, לפחות לכאורה. אם כך, אך ברור שראוי לנצל זאת על מנת להסדיר את הנושא מערכתית כדי שגם בעלי המשרה בשלטון המקומי יידעו את השיטה כהלכתה ויחכימו להוציאה אל הפועל בצורה נכונה ואפקטיבית. בנקודה זו יובהר שכפי שעלה מתובנות המחקר, לפחות בנושאים שוטפים ולא עקרוניים מאוד כמו עדכון תכניות מתאר מקומיות, נוהגים ראשי הרשויות לקיים הליכי שיתוף ביישובם שלא באמצעות מי קור חוץ. במילים אחרות, הליכי השיתוף מבוצעים על ידי כוחות מקומיים, בהם הפקידות הבכירה ועובדי הרשות האחרים. בדיוק לעניין זה גם חשובה ההסדרה הארגונית המוצעת. סביר מאוד להניח ש קיומם של הליכי שיתוף באופן מערכתי מחייב, י גביר את כמות ההליכים שייצאו אל הפועל ובכך יותר השתתפותם של תושבי המקום בהחלטות המתקבלות. וגם, ששיתופו של הציבור בישובים שונים באופן מערכתי מחייב יביא לדמוקרטיזציה שוויונית יותר בקרב תושבי המדינה, בכל הקשור לזכותם להשמעת דעותיהם בנושאים הקשורים לאיכות חייהם, לפחות בשלטון המקומי על רבדיו השוני אולם באלה לא מסתיימות הסיבות למענה על השאלה השנייה של פרק זה. ענייו נוסף הוא זה שהוזכר בסקר שנעשה בקרב חברי מועצות הערים. שם, במסגרת התשובות החופשיות שניתנו בשאלון החצי מובנה, טענו לא מעטים מן המשיבים שתושבים הנחשפים להליכי שיתוף בעיר אחרת יחשבו שגם להם מגיע להיות שותפים להכרעות עירוניות המשפיעות על חייהם. מכך ניתן לסבור שהנבחרים מבינים שלא ניתן יהיה לחמוק מביצוע הליך שהצליח במקום אחר, גם בעירם.

תומכים

תגבר

ם.

216