שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

עניין זה משתלב היטב עם הגישה התיאורטית על אימוץ המדיניות של סימונס ואלקינס כפי שתוארה בפרק סקירת הספרות, לפיה נבחרים ומקבלי החלטה שלטוניים ייטו לאמץ פרויקטים שצלחו במקומות אחרים . לענייניו של מחקר זה, מדובר ב כך שסביר להניח שהצלחתם של הליכי שיתוף בישוב א' ת גדיל את הסיכוי לאימוצם של הליכים אלה על ידי נבחרי ישוב ב' של ו . נדמה אם כן כי ניתן כבר לסכם את התשובה לשאלה השנייה, בשלוש מילים: לתיקון הדרוש תיקון. כך, כי על פי הנאמר, בעזרת הסדרה מחייבת של הליכים לשיתוף הציבור תוגבר השקיפות השלטונית וההליכים שיקוימו יהיו מהותיים יותר; עניין זה יאפשר להגביר את האמון בין התושבים לדרגים השלטוניים; הוצאתם אל הפועל של הליכי שיתוף ע ל פי כללים מוסדרים ומוכתבים מראש תביא להקטנת התנגדויות להחלטות המתקבלות ובעקבות כך, גם להגדלת הלגיטימציה השלטונית; הקפדה על כללי השיתוף על פי ההנחיות וםתרת להבנת יתר של התושבים את הנושאים הנדונים ועל ידי כך להגברת ההשתתפות הפוליטית המקומית; הליכי שיתוף באו פן מחייב בשלטון המקומי יעניקו לתושבים הזדמנות שווה או קרוב לכך ברוב אזורי הארץ, להביע את דעתם בנושאים מקומיים שונים שיש בהם כדי להשפיע על חייהם וגם, כי ממילא נבחרי הציבור לא ירצו להיוותר מאחור בראותם רשויות אחרות מקיימות הליכים דמוקרטיים השתתפותיים המוצאים על ידן אל הפועל. יודגש כי לאור מסקנותיו של מחקר זה נראה, כי רפורמה מבנית ומחייבת בשלטון המקומי לשיתוף הציבור היא הדרך הנכונה להבטיח תשובה הולמת למידת ההליכים, לרמתם, לנושאיהם ולאיכותם – כפי שעל כך יפורט במענה לשאלה הבאה. ראשית כל ועל מנת לסלול את הדרך למענה לשאלה שלישית זו, מן הראוי לבחון את הסיכוי – לפחות זה התיאורטי – למימוש הרפורמה המוצעת. על פי גישת המוסדיות ההיסטורית , כפי שהוצגה בפרק הרלוונטי , רפורמות הן עוד כל אפשריות מתבססות ינויים ש על . בלבד כנטען, הן יכולות להתקיים בעיקר בהסתמך על התרחשויות חוץ ארגוניות בעבר תוך ביסוס עקרונותיהן על שינויים ארגוניים תוספתיים. לעניין זה ניתן לראות על ציר הזמן מהלך תוספתי שראשיתו בשיתופם – על פי פקודת העיריות בישראל 11 - של נציגי ציב ור בוועדות החלטה בנושאים ממסדיים לפני שנים לא מעטות, דרך חקיקה בתחום השקיפות בדמותו של חוק התכנון והבנייה המאפשר לתושבים להתנגד לתכניות בנייה מוצעות ועד לביסוסם של הליכי שיתוף הציבור לקבלת החלטות שלטוניות, כרצף אחד. ההתרחשות חוץ ארגוניות בעבר היכולה להצביע על אפשרות מעשית של הטמעת רפורמה בשלטון המקומי, נבחנה בנתיב הלחצים שהופעלו על ידי השלטון המרכזי על השלטון המקומי בנוגע לקיומם של הליכי שיתוף הציבור כפי שעל כך הורחב בפרק הדן במקרי הבוחן של מחקר זה. עולה מכך כי לפחות על פי גישת המוסדיות ההיסטורית , מדובר כאן בהליך הדרגתי ותוספתי היכול לנבא תוצאה רצויה אפשרית בהקשר בו דנים. תוספתיים כיצד להטמיע רפורמה מובנית לשיתוף ה ציבור בשלטון המקומי בישראל?

ארגוניים

שלטוניות

יכולות להיוולד

האליטות שהוזכרה באותו הפרק מכירה אף היא ברפורמות אך

טוענת שאלו

גישת

במקרים הן בהם הפוליטית. בעניין זה נדמה כי לאורך מחקר זה נדלו ממצא ים לא מעטים התומכים בגישה זו: קיומם של הליכי שיתוף רבים ב מה ישובים מכלל השלטון המקומי בישראל כפי שנותחו בפרק מקרי הבוחן , ועמדתם החיובית את תואמות האינטרסים של

החונטה

תהיינה

רק

217