שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

בחלק מן המקרים כפי שעל כך פורט בהרחבה, והשנייה היא העובדה שלמרות הוצאתם אל הפועל במינונים שונים, עד תקופת כתיבתו של חיבור זה האפשרו ת לשיתוף הציבור באמצעות הליכים ארגוניים מחייבים בשלטון המקומי בארץ, כלל לא נראתה באופק. מאחר שנבחרי הציבור בכלל וראשי היישובים בפרט הם הקובעים אם לצאת אל הציבור לשמע דעתו בנושאים שעל הפרק או - לא כפי שכך עולה מן התוצאות שנסקרו בהרחבה בפרק השני של מחקר זה – אזי ברור שהטמעת רפורמה מובנית מותנית ברצונם לכך. ברור גם כי בלעדי רצונם והירתמותם המעשית לנושא, הוא לא יכול להיות בעל סיכוי סביר להצליח. את המענה המזוכך לשאלה מרכזית זו ניתן לדלות מרוב שלבי המחקר: מרבית נבחרי הציבור בשלטון המקומי בישראל תומכים בשיתוף ה ציבור בקבלת החלטות שלטוניות ואף ישמחו להעמיק את הליכי השיתוף ביישוביהם ולהגבירם. כך עולה מפורשות מן הראיונות האישיים שקוימו עם כל ראשי הערים החברות בפורום ה -15 וגם מן הסקר הנרחב שנערך בקרב חברי מועצות הערים שצוינו. לא רק להבין את מידת שיתוף הציבור המתקיים בישראל נכון לימי כתיבת מחקר זה אלא ובעיקר הוא מבקש להסיק את מידת הסיכוי להמשך המגמה בנושא זה וגם את כיוונה. כפי שתואר בפרק בחינת מקרה הבוחן, הוכח כי הליכים לשיתוף הציבור מתקיימים ביישובים שונים בארץ בכמויות הולכ ות וגדלות. מקרה הבוחן בחן נושא נקודתי של התייעצות עם התושבים בנוגע לתכניות המתאר הכוללניות ביישובם. זה אומר מצד אחד שיתוף ציבור ברמה גבוהה וראשונית של ייעוץ לשם תכנון הנדסי בעל חשיבות גדולה לעתיד המקום אך מצד שני זה גם אומר היוועצות עם תושבים בנושא שמרביתם אינם בקיאים בו, לפחות על פניו. הממצאים על פי בחינת מקרה הבוחן מעלים שבאחוז גבוה מן המקרים, נתקבלו הצעותיהם של התושבים. לא כל ההצעות כמובן ואולי לא בכל המקרים ללא יוצא מן הכלל, אבל בהתחשב בכך שעדכון תכניות המתאר ביישובים השונים מלווה לרוב ביועצים מומחים, ה ממצא הזה אינו יכול שלא להפתיע. כך, כי נטען שם בדיוק כפי שנטען בהמשך המחקר מפיהם של ראשי הערים ומחברי המועצה השונים שהתושבים – הלא מקצועיים בהכרח – מציעים גם הצעות שעליהן לא חשבו קודם מקבלי ההחלטות על יועציהם המקצועיים. ייתכן ותובנה חשובה זו עומדת במרכז ההע דפה שנצפתה מתשובות המשיבים מן הדרג הפוליטי לשאלות המחקר, בעניין קיומם של הליכים לשיתוף הציבור בכלל. כלומר, ייתכן מאוד שבראות מקבלי ההחלטות שהתפיסה לפיה "התושבים אינם רואים את התמונה הכוללת" אינה מדויקת, לפחות על פי המציאות שהם נתקלים בה, ו הם משתכנעים בצורך בפתיחות מצדם בנוגע לנדון. לסיכום, כן: ברחבי הארץ מתקיימים הליכים לשיתוף הציבור במידה רבה, ההולכת וגוברת, גם אם באופנים שונים וברמות משתנות. נתון נהיר זה לא יכול שלא להצביע על נקודת פתיחה טובה בניסיון לנבא את עתיד הנושא, לפחות בשלטון המקומי. רמת התמיכה בהליכי השיתוף כפי שעולה מן הניתוחים השונים במחקר זה וגם מידת קיומם של הליכים לשיתוף הציבור הלכה למעשה, קשורים למספר גורמים שביניהם: גיל, השכלה אקדמית, ותק בתפקיד ומגדר. ראוי לציין באופן מיוחד שביישובים בעלי אוכלוסייה משכילה יותר, ה סבירות לקיומם של הליכי שיתוף, גבוה יותר. כך גם בנוגע לנבחרי מידת השיתוף הנהוגה - לעניין חתר חיבור זה גורמים המשפיעי ם על העמדות –

זה

222