שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

הפוליטיים העיקריים לעומת הנשים, אנשים נשואים משתתפים יותר במרחב הפוליטי ולהורים יש השפעה על הנטיות הפוליטיות של צאצאיהם. עוד מסיקה שטיין במחקרה כי ההשכלה תורמת להשתתפות ואף אופיו של העיסוק – בעלי מקצועות חופשיים הם הבולטים ביותר בהשתתפות . בכוחם של חשיפה לתקשורת, קשרים חברתיים וחברות בארגונים ו ולונטריים לעודד השתתפות פוליטית ולפתח ערכי הון חברתיים ) שטיין, 2003 .( ההון החברתי הינו מושג התורם להבנת ההשתתפות הפוליטית. הוא מתאר את סך המשאבים הבלתי חומריים העומדים לרשות החברים ברשת חברתית מסוימת מכוח שיתוף הפעולה, האמון וערוצי המידע ביניהם. הון חברת י כולל את הקשרים שבין חברי הקהילה, הבאים לידי ביטוי בכמות הקשרים, איכות ם ומידת השימוש בהם. ההון החברתי מתייחס למידה שבה פרטים בקהילה פועלים יחד על מנת לקדם את מטרות המשותפות, בהתבסס על רשתות חברתיות, רוברט פטנאם חקר את ההון החברתי בהקשר החברתי באיטליה ובארה"ב ואיתר את תרומתו של ההון החברתי כגורם לשגשוגן של חברות או לדעיכתן. הוא הבחין בין שני סוגים של הון חברתי: הסוג הראשון הוא הון חברתי מלכד ) Bonding Social Capital ( והוא מתייחס לקשר ים חברתיים בין אנשים דומים )בני משפחה, חברים, השתייכות לאותו מעמד חברתי, בעלי השקפות פוליטיות דומות(. הסוג השני הוא הון חברתי מגשר ) Bridging Social Capital ( והוא מתייחס לקשרים בין אנשים הבאים מרקע שונה )דת, גזע או מוצא שונים, מעמד שונה או השקפות פוליטיות ש ונות(. לדברי פטנאם, שני סוגי הקשרים חשובים לבניית חברה אולם הסוג השני חשוב יותר לבניית חברה דמוקרטית ופלורליסטית ) Putnam, 1995: 72 (. ההנחה המקובלת בספרות, לפיה ההשתתפות בפוליטיקה תורמת לחיזוק מרכיבי הדמוקרטיה, נבדקה על ידי איתי גלבוע באמצעות השפעה אפשרית ש ל השתתפות תושבים בעיר חיפה על מרכיבים מרכזיים של הדמוקרטיה העירונית שם – תפישה של היענות העירייה לצרכי התושבים לעומת תחושות של ציניות וניכור. מן המחקר עלה כי רק השתתפות קולקטיבית של ארגונים קהילתיים בשכונות העיר החזקות יותר, מביאה לתחושה חיובית חזקה של תוש בים ביחס להיענות חיובית מטעם העירייה. לעומת זאת, להשתתפות הקולקטיבית המגויסת באמצעות ועדי שכונות לא אותרו תוצאות חיוביות בעניין זה. כך , לדברי גלבוע, למרות הזהות המפלגתית עם השלטון העירוני וקרבתם הפוליטית אליו, לפעילי ועדי השכונות המגויסים תחושה כי העירייה אינה נענית ואינה מגיבה לפעילותם הפוליטית ) גלבוע, 2001 .( הוא מונה מספר סיבות להשפעתה החיובית של ההשתתפות בארגונים קהילתיים על התחושה ביחס להיענות העירייה: לארגונים הקהילתיים היכולת לנקוט במגוון דפוסי פעילות אפשריים במשטר הדמוקרטי; ביכולתם לנקוט בפעילות ארוכ ת טווח תוך מסוגלות להטרדת השלטון ושמירת נושאים על סדר היום הציבורי; ביכולתם להביא לתהודה תקשורתית רבה על ידי קיום הפגנות, כנסים ואירועים – לגיוס אהדת הציבור ויצירת לחץ על השלטון המקומי הנאלץ להתייחס לפעילות; ביכולתם להוות איום אלקטורלי על השלטון המקומי בעו דם יכולים להציע אלטרנטיבה לשלטון. משום כך ועל פי מסקנת מחקרו של גלבוע, מעורבות בפעילות מפל גתית נוטה לעודד פנייה ישירה לעירייה; מעורבות בפעילות מפלגתית הכוללת צורך ספציפי כלשהו מהווה תמריץ חזק להשתתפות ישירה; מעורבות גבוהה בפעילות מפלגתית מנטרלת את השפעת הה שתייכות המעמדית על הנטייה לנקוט ערכים משותפים ורמה של אמון בין חברי הקהילה, ובינם לבי ן המערכת השלטונית.

יהם

34