שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

) מאידך Brady, 1999; Nagel, 1987; Verba, 1995 .( השתתפות פוליטית מוגדרת גם כפעילות רצונית של יחידים בחברה המיועדת להשפיע באופן ישיר או עקיף על בחירת מדיניות ) Parry, 1972; Parry & Moyser, 1984; Verba & Nie, 1972 .( הגדרה אחרת להשתתפות הפוליטית היא, פעולות רצוניות שבאמצעותן משתתפים היחידים בחברה בבחירת שליטים ובעקיפין – בעיצוב מדיניות ) McLlosky, 1968 .( ניתן לאפיין את ההשתתפות הפוליטית בשלושה רבדים - פעילות מוסדרת וקבועה, פעילות העשויה להשפיע ישירות או בעקיפין על הפוליטיקה ופעילות הקשורה למערכת הבחירות. ורבה ונ א י מיינו את ההשתתפות הפוליטית לחמש רמות - משתתף אשר מצביע בבחירות בלבד ונמנע מכל השתתפות פוליטית נוספת; משתתף מוגבל אשר עוסק בפעילות פוליטית הממוקדת בנושא אחד ונמנע מכל פעילות אחרת; משתתף קהילתי אשר מעורב בארגונים קהילתיים ובנושאים מקומיים ומרגיש בעל השפעה פוליטית; פעיל במערכת הבחירות אשר משתתף בתקופת הבחירות בניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות ומלווה בתחושת השפעה על אחרים; פעיל בכל התחומים אשר מבטא השתתפות פוליטית סדירה ברמה המפלגתית ) Verba & Nie, 1972 .( בעוד מחקר זה עוסק בהטמעת הליכי שיתוף הציבור המחייבים שיתוף פוליטי של משתתפים, חשובות לא פחות הבחנות נוספות לש אופני השתתפות. מילברט מבחין בין פעולות המבטאות התקרבות לשלטון ולנציגיו לבין פעולות המבטאות התרחקות ממנו; בין פעולות מקוטעות לבין רצופות; בי ן פעולות חווייתיות לבין ייעודיות; בין מילוליות לבין לא מילוליות וגם בין פעולות הקשורות במגעים חברתיים לבין כאלה שאינן קשורות במגעים דומים ) Milbrath, 1977 (. הבחנה נוספת היא בין פעילות אקטיבית לפאסיבית. הראשונה עוסקת בניסיון להשפיע על מערכות פוליטיות ואיל ו השנייה דנה במעורבות האזרחים בנושאים חברתיים בלא העיסוק בפעולות ישירות שמטרתן להשפיע על מקבלי ההחלטות ) Peterson, 1982; Verba & Nie, 1972; Wolfsfeld, 1985 (. השתתפות פאסיבית היא חשיפה לתקשורת, השתתפות בדיונים פוליטיים והתעניינות כללית בפוליטיקה ) Verba, Nie & Kim, 1971 .( ההבנה היא כי חשיפה לגירויים פוליטיים מעודדת את הפרט להתעניין ולגלות מעורבות בתחום הפוליטיקה. ההבחנה בין ההשתתפות הפאסיבית לזו האקטיבית מנותבת להבדל שבין פעילות ממשית לבין ביטויי הבנה וקליטה סבילה. במקרים אחדים נתפסת ההשתתפות הפאסיבית כעמדתו ש ל היחיד בנוגע לסוגיה פוליטית וחברתית בלי שתבוא לידי ביטוי התנהגות פעילה כלשהי ) Peterson, 1982 .( עפרה שטיין טוענת לקיומם של שלושה גורמים עיקריים המשפיעים על ההשתתפות הפוליטית : גורמים אישיים )גיל, מין, מצב משפחתי, תעסוקה, תפיסה של ההזדמנות להגיע להישגים, המ שכיות תעסוקתית והשכלה(, גורמים תרבותיים )חשיפה לתקשורת וקשרים חברתיים( וגורמים אזרחיים )קשר וחברות בארגונים התנדבותיים, אמון הפרט ביכולתו ובהשפעתו, אמון במערכת הממסדית, אמון במפלגות פוליטיות, ערכים דמוקרטיים וגיוס לפעילות פוליטית ברמה המקומית והארצית( ין, שטי ) 2003 .( מתוצאות מחקר שערכה עולה, כי השתתפותם הפוליטית של תושבים בישראל מושפעת מן הגורמים שהוזכרו ושקיימים הבדלים בהשתתפות בין המגדרים, "למרות שפערי ההשתתפות בין המינים הולכים ומצטמצמים" . גברים בני 40-50 הם המשתתפים

33