שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

פדרליים הקצו לשם כך והתכנית כולה נוהלה תחת פיקוח הממשל הפדרלי. בכך ניתן היה לראות יוזמה ממסדית חשובה לשבירת המסגרת הפוליטית העירונית המסורתית שאופיינה ברמות נמוכות של השתתפות. 5 – שאיפה להתייעלות בתפקיד השלטון העירוני: באנגליה עו דד השלטון המרכזי דמוקרטיזציה של הפוליטיקה העירונית בהנחה שזו תאפשר מנגנון יעיל יותר לניהול הפוליטיקה המקומית. ביוזמתו בוצעה רפורמה ביחסי השלטון הארצי מול העירוני, במטרה להרחיב את ההשתתפות של התושבים בפוליטיקה העירונית על ידי עידוד ההשתתפות באמצעות הקמת ארג ונים קהילתיים והעברה קבועה של מידע בנוגע לתכניות עירוניות לידיעת הציבור. גם בצרפת בוצעה רפורמה במערכת הפוליטית העירונית, כאשר הדרג הפוליטי העירוני קיבל לאחריותו אספקת שירותים שהיו בעבר באחריות המדינה ובתמורה לכך נקבע כי התושבים יוכלו להיות מעורבים בפוליטיק ה העירונית, במסגרת של ועדות עירוניות ) גלבוע, 2001 .( ו חשיבות לעניינו של מחקר זה, משמעותית . השתתפות זו תלויה בהתנהגותם של השחקנים המרכז ים י המשתתפים בפוליטיקה, הלא הם השלטון המקומי, הק בוצות המאורגנות והתושבים הבודדים. תגובתם להליכי הדמוקרטיזציה של הפוליטיקה העירונית קשורה לחלוקה מחדש של העוצמה ביניהם. התנהגותם יכולה להאיץ או לעכב את התפתחות הדמוקרטיה העירונית ומכאן חשיבותם להבנת התופעה. ביצועם של הליכי השיתוף תלוי בהסכמת המ מסד המקומי לש תף תושבים בעיצוב המדיניות הציבורית: אולם, נושא ההשתתפות בפוליטיקה העירונית אינ ףח ו ממכשולים , כפי שיפורט להלן ו , ג'רמי ברי ןטוע שתכניות פדרליות לעידוד הדמוקרטיה העירונית בארצות הברית נכשלו כי הדרגים הפוליטיים והביורוקרטיים במערכ ו ת העירוני ו ת לא שיתפו פעולה עם הרעיון . הסיבה , לכך ו לטענת , טמונה איבוד מ חשש ב העוצמה שמעניקה שליטה על תהליך קבלת ההחלטות וגם ב רצון לחמוק ממערכות חדשות של לחצים העלולים לעכב את התכנון ואת הביצוע של המדיניות , העירונית , מחד ומקביעת סדרי עדיפויות שונים מאלה הרצויים לממסד השלטוני, מאידך. יותר מכך, השלטון העירוני יעדיף תמיד שיתוף פעולה עם קבוצות אינטרס היכולות להציע תמיכה פוליטית מאורגנת בעת בחירות, בניגוד לתושבים המשתתפים הבודדים אשר מעורבותם היא זמנית בנושא קהילתי ש עלה לסדר היום העירוני ולכן אינה טומנת בחובה תגמול פוליטי שיעודד את השלטון לתמוך בפעילותם ) Berry, 1993 .( מייק גולדסמית טוען כי התנגדות השלטון להשתתפות רחבה של תושבים בפוליטיקה המקומית , נובעת מן העיכוב האפשרי הנגרם לתהליך קבלת ההחלטות ומ תוספת הפעילות הגורמת להוצאות כספיות מיותרות. כך, מתוך ההנחה השמרנית כי השלטון אמור לפעול בהתאם לעקרונות השוק החופשי. אם "זמן הוא כסף" לדבריו , הר י שהשתתפות רחבה של תושבים מהווה כלי נוסף של ניתן להניח כי ככל אליטה אוליגרכית, השלטון העירוני לא יעודד את חלוקת סמכויותיו עם התושבים שמעוניינים להשתתף בפוליטיקה. לכן, תכנית להגברת הדמוקרטיה העירונית חייבת לכלול מערכת של פיקוח ומעקב על השלטון המקומי ועבודתו, כך שבת הליך קבלת ההחלטות ישולבו נציגי הציבור הרחב )גלבוע, 2001 :34 .(

37

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online