שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

הליברלים במאבקם נגד שוק פוליטי תחרותי, כאשר הארגונים הקהילתיים נועדו לקדם את האינטרסים של האליטות הליברליות בלבד ) Goldsmith, 1992 .(

רוברט ם אפטנ מציין כי מסורת של יחסי תלות של תושבים בשלטון המקומי באמצעות ארגוני ם המגויסים למטרותיו, מונעת התפתחות מערכת נורמטיבית של השתתפות עצמאית בפוליטיקה ) Putnam, 1993 .( לעומתו, גורסת רבקה אברס שבמערכות עירוניות מגויסות, בהן השלטון המקומי פ ו על בשכונות באמצעות ארגונים המזוהים עם מטרותיו, לא מתקיימים תנאים ליצירת רשתות חברתיות המפת חות יכולת עצמאית של התושבים להשתתף בפוליטיקה העירונית. היחסים לדע ת ה, הם אישיים בין התושבים לבין מנהיגי השכונה המזוהים עם השלטון המקומי. על סמך היכרות אישית זו לדעתה, הבעיות המתעוררות באות ע ל פתרונן ) Abers, 1998 .( בנוסף לאלה, קבוצות האינטרס , בהן גם המפלגות הפעילות בפוליטיקה המקומית, עשויות להתנגד לפ להשתתפות רחבה של תושבים. כניסת שחקנים חדשים לתהליך המיקוח - הנסן מגבילה את עוצמתן, מפצלת את מוקדי הייצוג של האינטרסים הציבוריים ואף מחלקת מחדש את משאבי הנגישות והלגיטימציה שמעניק השלטון ) Hansen, 1992 .( קבוצות אלה החוששות למעמדן, מנסות למנוע את נגישותם של המשתתפים החדשים למסדרונות השלטון המקומי ומתאימות את פעילותן כך שהיא תייצג גם את האינטרסים שלמענם פועלים המשתתפים החדשים. לעניין זה מתארת רבקה אברס את פעילות הארגונים הקהילתיים, שבא ופן מסורתי מזוהים עם השלטון המקומי ומייצגים את האינטרסים שלו, ככאלה השולטים על ערוצי הנגישות לעירייה ומונעים התפתחות של תחרות פוליטית אפשרית על ידי יוזמות מקומיות להקמת ארגונים עצמאיים ) Abers, 1998 .( גלבוע אומר כי כניסת כוחות חדשים למעורבות הפוליטית בשלט ון המקומי ביטאה שינויים בתרבות הפוליטית העירונית, עם דגש על מודעות לנושאים לש איכות החיים והסביבה המי דית י של התושב. לדבריו, השלטון המרכזי היווה זרז נוסף לפתיחת הפוליטיקה המקומית , בעודו מעודד את השלטון המקומי לשתף תושבים בתהליך הפוליטי )גלבוע, 2001 .( עניין זה יזכה לאישוש ולהרחבה בהמשך הדברים. הפוליטי - ג'ון טוען ״שמרני דמוקרטי״. הסיכון במודל כזה , לדבריו, הוא שקבוצ ו ת אינטרס החולשות על עמדות מפתח ברשות המקומית ישתמשו בעמדותיה ן לקידום ענייניהן בלי בקר ה מספקת של התושבים או של השלטון המרכזי )רזין, 2003 .( לדעת שלמה רוזביץ, לחוק הבחירה הישירה של ראשי הרשויות המקומיות הייתה השפעה מכרעת על יחסי הגומלין בין ראש הרשות לתושבים , שחשו חופשיים יותר בקשר ש בינם לבין ראש הרשות ונהיו כלפיו תובעניים וביקורתיים יותר. רא שי הרשויות מאידך, כיוונו יותר את מדיניותם ופעולותיהם לספק את רצון התושבים במטרה להיבחר מחדש )רוזביץ, 1997 .( ערן ש טוען רמה נמוכה של מעורבות תושבים במערכת מבוזרת יוצרת מודל שאפשר לכנותו

תיחות

המקומי

רזין

נחום -בן אומר שהתפתחות מערכת היחסים בין התושב לבין השלטון המקומי מעצימה את כוחם של התושבים וגם את שכיחותן הגוברת של תגובות התגוננות שונות מצד החברה האזרחית

אליא

38