שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

ובשימוע זה הוזמנו ה קבוצות להציג את עמדותיהן בנושא. בשימוע השתתפו קבוצות כגון: החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, חברת כביש חוצה - ישראל, החברה הירושלמית לרכבת הקלה, נת"ע - החברה התל - אביבית המקבילה, הפורום למען תחבורה ציבורית ועוד. מפגשי האזרחים שנבחרו הונחו על ידי מנחים מקצועיים והם נועדו לה יכרות והגדרת נושאים , ניסוח השאלות שיופנו לפאנל המומחים ש , הורכב מאנשי אקדמיה, ממשלה ונציגי קבוצות אינטרס. למומחים הופנו שאלות כגון "דרכי מימון של פרויקטים של הסעות המונים", "החסמים המעכבים ביצוע של תכניות תחבורה, יישום תכנית אב ארצית לתחבורה", "התועלות והעלויות הציבוריות של כביש חוצה ישראל והשפעותיו" ועוד. מגוון המומחים והיכולות שצברו האזרחים הובילו לדיון מעניין, שהאזרחים דיווחו עליו אחר כך כגורם חשוב בהבנת מערך הכוחות והאינטרסים המקצועיים והפוליטיים בתחום התחבורה בישראל. בסופו של התקבל נוסח דו"ח ה מלצות שכולם היו מסוגלים לוועידת האזרחים מטרות בשתי רמות. ברמת התוכן - כלומר, בנושא התחבורה, במקרה של ועידת האזרחים הראשונה - המטרה הייתה לצרף לדיון הציבורי מוצר חדש והוא דעה אזרחית, מושכלת ומוסכמת. ברמת התהליך הייתה המטרה ליצור לר אשונה בישראל ניסיון מוצלח של תהליך דמוקרטי - השתתפותי . יוני ד- הייתה ל פעולה בלתי פורמ א לית שאינה בעלת מעמד סטטוטורי כלשהו. כלומר, ועידת האזרחים ייצרה מוצר תוכן ייחודי אשר ל נועד קחת חלק בדיון הציבורי הרחב בקרב מקבלי החלטות והציבור הכללי. מקבלי החלט ות "אינם חייבים" להשתמש בו, כי הוא אינו מחייב אותם על פי חוק. היותו של התהליך בלתי פורמ א לי משפיע תוצאותיה של ועידת האזרחים ומידת הצלחתה נבחנו על פי המטרות שלה, בהן היא עמדה, ועל בסיס הבנת היותה הליך בלתי פורמ . ליא על פי אלו, יכולה להיחשב ועידת האזרחים לפעולה מוצלחת של דמוקרטיה השתתפותית וד יונית, כפי שכך הוערך על ידי ועדת הפנים של הכנסת עם סיומה )פרוטוקול 876 , ועדת הפנים של הכנסת(. מעיון בפרוטוקול ישיבת הוועדה משנת 2000 עולה כי חלק לא מבוטל מהמלצות האזרחים בנוגע לע תידה של התחבורה בישראל, אכן אומצו. האזרחים המליצו: לקבוע מדיניות של עדיפות ברורה בהקצאת המשאבים לתחבורה הציבורית לסוגיה ולהפכה ל נגישה וזמינה בכל ימי השבוע ; לתת עדיפות עליונה לפיתוח התחבורה המסילתית, עירונית ובין - עירונית ; לקבוע מדיניות ל רצף שירות במרחב העיר וני והבין - עירוני למשתמשים בתחבורה הציבורית ; לפתוח את ענף התחבורה הציבורית לתחרות ; להתאים את אמצעי התחבורה הציבורית, את התשתיות ואת התחנות לשימוש אנשים עם מוגבלות ; להפוך את נציגי המשרד לאיכות הסביבה לשותפים בקבלת החלטות בנושאי תכנון התחבורה ברמה הארצית והמק ומית ; לצמצם ברמת ה תכנון האורבני את הצורך בתחבורה ממונעת ו ל אפשר גישה נוחה ובטוחה לשירותים בסיסיים ברגל, באופניים ובתחבורה הציבורית ; לעגן בחוק את שותפות האזרח בתהליך קבלת ההחלטות ואת השפעתו על התכנון ברמה הארצית וברמת השלטון המקומי )שם( . משום האמור נראה כי וועידת האזרחים הראשונה שהתקיימה בישראל הייתה בעלת השפעה בלתי מבוטלת במהלך השנים. למעשה, כל הצעות האזרחים אומצו ברמה זו אחרת, למעט שתיים: פעילותה של התחבורה הציבורית בכל ימי השבוע והעגינה בחוק של הליך שיתוף הציבור. באופן ישיר על מ הצלחתה של ועידת ה "לחיות" עמו )דרור, 2008 .(

כמו

תהליך

אולם, הוועידה

ה

אזרחים.

ידת

ים

50