שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל
במגמות עכשוויות של והאנרגיה, למשל )שם( . פלד ושפיר טוענים שתקופות של חיים מוסדיים יציבים מתערערות בגלל משברים המובילים לשיד וד מערכות רדיקלי ו לתקופה חדשה של יציבות )פלד ושפיר, 2005 :23.(
בתחום הסביבה
מדיניות
כפי שניתן להבין, שני מוקדים עיקריים עומדים בבסיסו של מודל שיווי המשקל המ
– עורער
המוקד האחד הוא זה הקשור לשינויים במפלגת השלטון, לאורו ייבדק במהלך מחקר זה האם וכיצד משפיע היבחרם של ראשי רשויות ח דשים על ייתכנות ביצועה של רפורמה בנושא שיתוף הציבור לקבלת החלטות, באותן הרשויות. המוקד השני הוא זה הקשור ל תהליך שבמסגרתו בעיות בתחום מסוים "מצטברות" עד שלפתע נוצרת תשומת לב ציבורית לכשלים . כתוצאה מתשומת , הלב מתקיימת תגובה משמעותית של מעצבי המדיניות. לאור ז את, ייערך מעקב אחרי השיח הציבורי על מנת להבין האם רפורמות ה ן פונקציה של תגוב ל ות שיח הציבורי , כפי שקרה למשל בעקבות מחאת האוהלים בקיץ 2011 , עת הצטברות לאורך זמן של התייקרויות בתחומי רווחה שונים השפיעה על מעמד הביניים בישראל ומעצבי המדיניות נאלצו להגיב לשינוי בשיח הציבורי בעשייה של רפורמות. בנוגע להתערערות המוסדית עקב משברים היכולה להוביל לשידוד מערכות, ייבחן המצב בישראל בתקופת עריכת המחקר גם לאור התפתחותן של הרשתות החברתיות. גישה תיאורטית נוספת לעניין זה של תגובות אפשריות של מקבלי ההחלטות הממסדיי ם ללחצים הבאים מן השטח, ניתן לראות גם בגישת המערכות במדע המדינה ה - מתמקדת בחיים הפוליטיים ובהשפעתם על החברה הסובבת אותם, תוך קביעת מדיניות מוסמכת. הגישה פותחה על ידי דייויד ) איסטון Easton (, מדען מוביל בזרם הביהיורליזם, 8 כפיתוח של גישת הפונקציונליזם, עמה תי עשה הכרה מקדימה, להבנת הנושא. הפונקציונליזם היא גישה תיאורטית מרכזית בסוציולוגיה, המתארת את המוסדות החברתיים כאמצעי לסיפוק הצרכים של היחיד ומסבירה כיצד הם עוזרים לשמר את היציבות החברתית. גישה זו מתייחסת אל החברה כאל מערכת, המורכבת מגורמים שונים המקיימים י חסי גומלין. ניתוח חברתי על פי גישה זו מתבצע בשני ממדים: הממד המבני, המתאר את הגורמים המרכיבים את החברה, והממד הפונקציונאלי, המתאר את תפקידם )הפונקציה( של המבנים הללו. הגישה מניחה כי כל תופעה חברתית ותרבותית ממלאת תפקיד כלשהו ) Holmwood, 2005 .( מסגר ת כללית ו ניטראלית, הבוחנת את החיים הפוליטיים כמערכת. ה"מערכת" מדמה "שלמות" – היא כוללת שונות משותפת עקבית, מידה ניכרת של לכידות, התמדה ותלות הדדית בין סבך של יחידות. מערכות פועלות כמו ממשויות מאוחדות, המתלכדות בלי שחלקיהן יאבדו מייחודיותם. גישת המערכות, ב התאם לתפיסה הפונקציונאליסטית, מתארת את חלקי החברה כמערכת שחלקיה קשורים זה בזה. באמצעות בחינת פעילותם ההדדית, מבקשת הגישה למצוא במערכת את החלקים המפריעים להרמוניה שלה. הגישה רואה את החיים הפוליטיים כמערכת מורכבת של תהליכים, באמצעותם נהפכים סוגים מסוימים של תשומות לסוג של תפוקות המהוות מדיניות מוסמכת, החלטות מוסמכות וצעדי יישום מוסמכים ) Easton, 1965 .( דייוויד איסטון יישם כאמור את גישת הפונקציונליזם ב"גישת המערכות", גישת המערכות
בהציעו
73
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online