שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל
לטענת איסטון, התשומות יכולות לבוא לידי ביטוי כתביעות של החברה כלפי המערכת או כתמיכות בה. המערכת מחפשת באופן מתמיד את האיזון - בין התמיכות והתביעות - שיבטיח ל ה את המשך קיומה ללא הפרעות וללא כשלים. התביעות מהמערכת הפוליטית יכולות להיות לסיוע כספי, לשירותים שונים, לאכיפת עקרונות מוסר מסוימים ואפילו להכרה סמלית. התביעות מניעות את הפוליטיקה, העושה להפיכתן לתשומות מדיניות מוסמכות )איסטון, 1993 .( לדעת איסטון, ע ל המ ערכות הפוליטיות לקיים שני תפקידים - חלוקת משאבים ולגיטימציה . 9 לדבריו, לא ניתן לתאר מערכות פוליטיות כמערכות מתמידות, אלא אם כן הן מסוגלות לעמוד בשני תפקודים: הקצאת ערכים לחברה ושכנוע של רוב החברים לקבל את ההקצאות האלה כמחייבות, לפחות רוב הזמן. 10 כשקיימת סכנה שהמשתנים היסודיים יידחקו מעבר למה שניתן לכנות הטווח הקריטי שלהם, נוצר לחץ על המערכת. למרות הלחץ, לדעת איסטון, קורה תכופות כי היא ממשיכה להתקיים איכשהו (שם) . מכאן, כי הבעיה אינה תמיד עצם פעולתם של המשתנים היסודיים. קורה שאלה רק נדחקים לקצוות אך הם עדיין נו תרים בטווחי פעולה. לכן מתקיים לחץ אך לא כזה המסוגל לדחוק אותם מעבר לנקודה הקריטית. כל עוד שהמערכת דואגת לכך שהמשתנים היסודיים יפעלו בתוך הטווח הקריטי, היא יכולה להתמודד ולהמשיך ולהתקיים. אלא שלא כל המערכות פועלות כך תמיד. איסטון מצייר מערכת השואפת ופועלת לאיזון. יחד עם זה, אם המערכת אינה מצליחה לאזן את ההפרעות במידה מספקת, היא עלולה להגיע למצב של לחץ ואף לקר יסה )שם( . על מנת לחמוק מקריסה אפשרית שכזו, על פי התפיסה, אמורים מקבלי ההחלטות להגיב לתביעות המגיעות מן השטח המתורגמות ללחץ. גישת המערכות אינה טוענת שהמ ערכת יכולה לזהות כשלים עתידיים ולטפל בהן מבעוד מועד , אך אין להוציא מכלל אפשרות שמקבלי ההחלטות יחליטו לאמץ רפורמה בדמותם של הליכי שיתוף ציבור באופן מערכתי מחייב אם הם יחשבו שיש מספיק לחץ מהציבור לעשות ה- ואי זאת עשייה תפגע בהם מבחינה אלקטורלית . במילים אחרות, במידה ולהבנתם של מקבלי ההחלטות בשלטון המקומי בישראל, - אי שיתוף התושבים בקבלת החלטות ים מהווה דיספונקציה עכשווית במערכת .
מודל פח האשפה
להבהיר
ואולסן מנת על,
, כהן ידי על במקור
הארגונית
מודל פח האשפה של
מארץ'
הוצע
הבחירה
המודל מבין את קבלת
." מאורגנת
במה החלטות רכיה אנ" כינו שהם
תהליכים של
קבלת
, בעיות פתרונות , משתתפים ,
זרמים עצמאיים של
במונחים של
ההחלטות כאנרכיה
מאורגנת
) בחירה Cohen, March & Olsen, 1972 .( שם המודל תואם את ההבנה כי ארגונים
והזדמנויות
מתאימות זאת עם.
המושלכים לפח, בהעדר
" לייצר פתרונות רבים "
נוטים
בעיות עלולות
בעיות
פתרונות הולמים .
דבר ולכן
להתעורר של בסופו
באשפה עשוי להניב
החיפוש
זרמים של קביעת סדר . יום
שינה את המודל והפכו לפופולארי באמצעות -רב מודל
ון'ג
קינגדון
את המודל המקורי
ומדיניות ציבורית" , שכלל
, חלופות
, היום
"נושאים
קינגדון
לסדר
בספרו
, בעיות פתרונות , משתתפים ,
) הזרמים
את צמצם
משמעותיות . הוא , ראשית
רכים ד בשלוש
ארבעת
ופוליטיקה - כאשר זרם הפוליטיקה את משלב
לשלושה , בעיות :
( בחירה
והזדמנויות
מדיניות
74
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online