סקר טבע עירוני 2016

סקר תשתיות טבע עירוני באשדוד

). משמאל: להקת דגיגי סרגוס צעירים סמוך לשובר הגלים הדרומי של נמל אשדוד 2016 : מימין: דייגי בורי בשפך הנחל (מרץ 47 תמונה

ד. מצע סלעי מלאכותי הסביבה הימית באשדוד מאופיינת ברובה בתשתית רכה. עם זאת, הקמת מתקני תשתית גדולים כנמל אשדוד, תחנת הכוח אשכול והמרינה הביאו להצבת תשתית סלעית מלאכותית בהיקף רחב בתוך הים. פעולות אלה הביאו להיעלמות בית הגידול הטבעי שהיה קיים טרם הבנייה וגרמו לשינויים בתהליכי הסעת החול לאורך החופים ובהרכב המינים המאכלסים את בית הגידול. הסביבה הימית היא תווך נוזלי ודינמי המאופיין בשינויים רבים ותכופים. בים, מצע קשה הוא מרכיב פיזי נדיר, המאפשר תנאים יציבים יחסית למצע הרך או למים הפתוחים. המצע הסלעי מספק נישות גידול רבות ומשמש בסיס להתיישבות אצות וחסרי חוליות צמודי-מצע. אלה מושכים בעלי חיים הניזונים מהם: חסרי חוליות גדולים (דיונונים, תמנונים), מגוון רב של דגים ובעקבותיהם אף צבי-ים ויונקים ימיים. מבין ארבעת אתרי הדיגום, שני אתרי המצע המלאכותי (שובר נמל אשדוד ושובר המרינה) היו העשירים ביותר מבחינת כמות המינים שתועדה ושפעת המינים שנצפתה בהם.

: מספר מינים שתועדו בארבעת אתרי הסקר הימי 7 איור

במקרים רבים, מדד עושר (מספר) המינים בסביבה יכול לשמש כאינדיקטור לבריאות ותפקוד המערכת האקולוגית – ככל שיש בה עושר רב יותר של מינים כך המערכת בריאה יותר. בסקר הנוכחי, עושר המינים אינו משקף את בריאות המערכת הטבעית, כיוון שכל המערכת האקולוגית שהתפתחה סביב המצע הקשה המלאכותי לא הייתה מתקיימת לולא התערבות האדם. אורגניזמים שנצפו בסביבת המצע המלאכותי בשובר הדרומי של נמל אשדוד ושובר המרינה בחוף גיל: • אצות ממינים שונים: חסנית, גנית מאדימה, אלמוגנית מצויה. • חסרי חוליות: רכיכות: ארגמון קהה-קוצים, צלחיות. סרטנים: מספר מיני בלוטונים, שייט נודד, סלען זיפני. • דגים: טווסון ים-תיכוני, סיכנים, קרנוניים, קברנוניים, דקרנית אדומה, קיפון, גרזינון הכוכים.

116