סקר טבע עירוני 2016

סקר תשתיות טבע עירוני באשדוד

אשדוד – רקע כללי 1.4 ק״מ דרומית לתל אביב. במערב גובלת העיר בים התיכון, בדרום 30- אשדוד ממוקמת במישור החוף הדרומי, כ ובדרום-מזרח בשטחי המועצה האזורית באר טוביה, במזרח במועצה המקומית גן יבנה ואילו בצפון-מזרח ובצפון גובלת העיר בשטחי המועצה האזורית חבל יבנה. העיר הקדומה התפתחה בגבולם המזרחי של החולות ובקרבת נחל לכיש, באתר תל אשדוד, שאינו נכלל בתחום שיפוט העיר כיום. עיר קדומה נוספת, קטנה יותר, התפתחה בשפת הים ממש (חורבת אשדוד-ים) שגשגה בימי הביניים, ונעזבה לאחר מכן. הוחל בהקמתה של אשדוד המודרנית, באזור החולות שמדרום לנחל לכיש. בבניית העיר הושם דגש על 1956 בשנת , הפך היישוב 1965 הפרדה מובהקת בין שימושי קרקע למגורים ולתעשייה. עם חנוכתו של נמל אשדוד בנובמבר הצעיר לעיר נמל מרכזית. נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בארץ, ולפעילותו יש השפעה סביבתית ניכרת, כולל שינוי משטר הסעת החולות לאורך החופים. כתוצאה מחסימת תנועת החול על ידי הנמל, הצטברו עודפי חול מדרום לנמל, ומנגד חלה נסיגה ניכרת בחופים הנמצאים מצפון אליו. השפעה נוספת נובעת מקיומו של עורף לוגיסטי גדול הבנוי מצפון לנחל לכיש, בשטח שהיווה בעבר חלק מחולות יבנה. בשונה ממרבית ערי הארץ, התעשייה בעיר כוללת גם תעשייה כבדה, בעלת השפעות סביבתיות משמעותיות. דונם מתוכם 21,319- ). כ 2016 דונם (לאחר תיקון גבולות שיפוט שנערך באביב 51,209 שטח השיפוט של אשדוד הוא הם שטחים חקלאיים, טבעיים או מתחמים המקיימים ערכי טבע משמעותיים, המשולבים במרקם העירוני ובשוליו, .)2016 תושבים (נתוני העירייה – מאי 248,000- אשר נכללו בסקר זה. בעיר גרים כ 3 . מסלע, קרקע וגיאומורפולוגיה 1.4.1 אזור חולות החוף הדרומי, בו נמצאת העיר אשדוד, הוא מרחב “צעיר״ מבחינה גיאולוגית. המרחב היה מכוסה בים עד מיליון שנה), ומאז כוסה האזור ונחשף לסירוגין כתוצאה משינוי מפלס מי הים התיכון. 2- סוף תקופת הפליוקן (לפני כ בתקופות הצפה, הורבדו באזור משקעים ימיים, ואילו בתקופות נסיגת הים, הורבדו במרחב משקעים יבשתיים. באזור זוהו מספר תצורות גיאולוגיות עיקריות: • – תצורה זו היא שכבה עוצרת מים הנמצאת בתת-הקרקע, וכוללת חרסיות, פצלים, טין תצורת יפו (סקייה) מטרים. 1400 וחוואר. מרבית הבארות באזור מתבססות על מי התהום בתצורה זו, שעובייה עשוי להגיע עד • – סלעים ממוצא ימי או חופי שהורבדו לאחר תצורת יפו (ועד ימינו). תצורה זו מכילה בעיקר חול תצורת פלשת , של אבן-חול גירית טיפוס ימי קווארץ ומלוכדת על ידי פחמת סידן. ניתן לזהות מספר טיפוסים בתצורה זו – של אבני חול שהושקעו באזור שפת טיפוס חופי הנמצאת עם אבן-חול טינית, והמופיעה בעיקר בתת-הקרקע, הים (דוגמא לטיפוס זה ניתן לראות בסלעי החוף בשפך נחל לכיש). של תצורת פלשת מוכר לנו בשם כורכר, ואחד האלמנטים האופייניים לו הוא שיכוב בלוחות הטיפוס היבשתי דקים ומלוכדים של חול-קווארץ עם חללי ביניים בלתי-מלוכדים. ככל שהכורכר עשיר בסידן, כך הוא מלוכד יותר. • – משקעים יבשתיים שהושקעו בין השלבים הימיים שבהם הושקעו תצורות יפו ופלשת. תצורה תצורת רחובות זו משלבת משקעים ממקורות שונים, ובכללם משקעים ביצתיים ואיאוליים. הקרקעות המוכרות מתצורה זו מוכרות בציבור בשם “חמרה״. • – במרחב הנמשך מעזה ועד ליפו, חדרו חולות כחמישה ק״מ אל תוך היבשה, למעט בנקודות חולות מאוחרים ספורות (בעיקר לאורך שפכי נחלים, כולל נחל לכיש). כיסוי החולות הוא צעיר למדי, כפי שניתן לראות מאתרים ארכיאולוגיים שונים שנחשפו מתחתיהם. זהו בית גידול דינאמי המקיים תהליכי נדידה בעוצמות שונות. תהליכים אלו נבלמו במידה רבה במהלך המאה העשרים, כתוצאה מאמצעים שונים, יזומים ולא מתוכננים, לעצירת החולות – נטיעות בגבול החולות, הפסקת הרעייה ופיתוח מבנים ימיים הבולמים את תנועת החולות.

.)1986( . על פי שקולניק 3

19