סקר טבע עירוני 2016

סקר תשתיות טבע עירוני באשדוד

כלל בעיקר חולות, לאורך גבולם המזרחי אזורים עשירים בצמחייה 1940 ניתן ללמוד כי מרחב אשדוד בשנת 5 ממפה (ככל הנראה בעיקר עצי שקמה הניכרים עד היום באזור, כגון בחניון השקמים), ולעתים גם כתמי בוסתנים. מעניין כי במפה זו אין ביטוי לחורש השיטים המפותח בשמורת מבוא אשדוד של ימינו. המפה נערכה כפי הנראה בחודשי הקיץ, ובריכת רוברטס אינה מסומנת בה כלל. כמו כן, ראוי לציון המעיין המסומן ב״ברך״ נחל לכיש, נקודה הניכרת בשטח עד היום כנקודה ממנה הופך הנחל לנחל איתן. (ארכיון האוניברסיטה העברית בירושלים), מצביע על כך 1945-1944 עיון מקיף בתצלומי אוויר היסטוריים מהשנים כי מרבית שטחי החולות באשדוד בתקופה זו היו חולות נודדים, עם כיסוי צמחי מצומצם. לאורך גבולם המזרחי של החולות, שפע עצים פזורים (כאשר הכיסוי הצפוף ביותר הוא בחניון השקמים של ימינו), ואילו קרקעות הסחף לאורך נחל לכיש ובמשולש החקלאי מעובדות במלואן (גידולי שדה ומעט פרדסים). בשטחי החולות היו מספר כתמים של צמחייה צפופה. לאורך נחל לכיש, מצפון לעיר, הייתה צמחייה צפופה (בעיקר בגדה הצפונית) וראוי לציון כתם כהה החודר לשטחי החולות ממזרח לפארק אתגרים של ימינו, דבר המעיד אולי על שקע לח/נביעה צדדית שהצטרפה לנחל לכיש. בהשוואה למצב בשנות הארבעים של המאה העשרים, חלה התייצבות מואצת של החולות במרחב אשדוד, כולל בשטחי שמורת חולות ניצנים, אך חשוב לציין כי שטחי החולות בתחום השיפוט העירוני, מהדיונה הגדולה ודרומה, הם בין הכי פחות מיוצבים שנותרו במרחב כיום. לאחר הקמת העיר אשדוד , ובמהלך שנות השישים הוקם נמל אשדוד. בשלהי שנות השישים הוקם אתר הפסולת 1956 העיר אשדוד הוקמה בשנת . באתר זה, הגובל בעיר אשדוד, הושלכו כמויות גדולות של פסולת, חלקה רעילה, וכן 2003 רתמים, שפעל עד לשנת פעלו בריכות לקליטת שפכים תעשייתיים. פירסם שקולניק סקר טבע בחולות אשדוד, במרחב התחום בין גבולה הדרומי של העיר (דאז) ובין כביש 1986 בשנת קמ״ר). שקולניק אפיין בפירוט את טיפוסי החולות, וזיהה שרידים משמעותיים של 18.5- הגישה לחוף ניצנים (שטח כ בוסתנים בשקעים שבחולות – תמרים, תאנים וגפנים. לדבריו, שורת האשלים לאורך קו החוף נטועה (אם כי הוא לא ) טוענים כי פס האשלים בקו החוף ניטע בתקופת 1999( ציין מתי להערכתו ניטעו האשלים באזור). רודיך ופרג’ון המנדט הבריטי, כנראה להגנה על השטחים החקלאיים מכיסוי חול. מיני חולייתנים, 48- מיני צמחי בר (כולל חמישה מיני חקלאות מסורתית), ו 104 שקולניק תיעד בחולות אשדוד גולגלות של 2 ובפרט צבאים וארנבות. ראויים לציון סמור, מין הנמצא כיום בסכנת הכחדה חמורה בישראל (נמצאו פרטים מתים) וצבוע מפוספס (שעקבותיו זוהו בשטח). שקולניק הסתמך על מקורות מידע נוספים, שבהם מוזכרים 6 מיני חסרי חוליות (מהם 59 באזור זה גם מינים ייחודיים אחרים כגון קרקל וכוח אפור. בנוסף, תיעד שקולניק מיני חרקים, אם כי פרפרים לא נכללו בסקר). בשל חשיבות המידע 50- מיני עקרבים, מין סרטן ו 2 , מיני חלזונות והזמינות הנמוכה של הסקר (שפורסם במספר עותקים מצומצם), מצורפות רשימות המינים של שקולניק בנספחים לסקר הנוכחי. בעיון ברשימות המינים הללו, חשוב לזכור כי גבולות הסקר של שקולניק אינם חופפים לגבולות 11-9 הסקר הנוכחי. פורסם ספר אשדוד (בעריכת בועז רענן, בהוצאת החברה להגנת הטבע ועיריית אשדוד). בספר זה 1990 בשנת מינים מקננים. כפי 20- ,בכללם כ 1980-1977 מיני ציפורים שנצפו באגני החימצון הישנים בשנים 101 מתועדים ) באחד מפרקי הספר: “בבריכות התפתח מקום-חיות נדיר ביופיו ובעושרו, המזכיר, בקנה-מידה 1990( שכותבת יעקב . 7 קטן, את ביצות החולה... תנאי שפע המזון, הזמין בבריכות הרדודות, משכו לכאן עופות מים רבים״ המקום שימש כאתר צפרות מרכזי בעל חשיבות ארצית: “במקום מצויה מושבה גדולה של תמירונים, ומקננים בו זוגות רבים של טבלנים גמדיים וסיקסקים, ואפילו מינים שקינונם בארץ נדיר מאוד, כגון ברכיה וצולל ביצות, שהפסיקו כמעט את קינונם מאז ייבוש החולה. קינון ראשון מסוגו בארץ של קרקיר (מין ברווז) התגלה בבריכות אלה״. רשימת לסקר זה. לצד הציפורים, היה האתר עשיר בצמחי מים, והוזכרו באתר זה 14 מינים שתועדו באתר מופיעה בנספח עבקנה, קנה-סוכר מצרי, סמר (כנראה חד), שנית גדולה וכן גומא הפפירוס (להערכתנו, זיהוי גומא הפפירוס באתר זה כנראה שגוי, שכן אין תיעוד בוטני מוסמך על קיומו מדרום לירקון).

), בריכות החמצון הוקמו בסוף שנות השבעים. 2011( . על פי טנא ואריאלי 7

28